כשניסו לגרום לה ללכת לגמילה, היא אמרה "לא, לא, לא". ביום חמישי הקרוב, ה-23 ביולי, יציין העולם ארבע שנים למותה של איימי ויינהאוס – הזמרת היהודייה בעלת הקול השחור הגדול, רגלי הגפרורים, הקעקועים, הפס השחור בעיניים וקן הציפורים הענק היושב לה על הראש, שהפכה לכוכבת בינלאומית ולאייקון של הרס עצמי, על פי מיטב מסורת הרוקנרול.
הסרט, אותו ביים הקולנוען הבריטי אסיף קפדיה (שביים בין השאר את הסרט התיעודי "סנה" על נהג הפורמולה 1 הברזילאי איירטון סנה,שמת בתאונה בגיל 34, בשיא הקריירה שלו כאלוף מרוצי מכוניות), הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן השנה. עוד לפני שהטריילר הרשמי הופץ, אפשר היה לראות ברשת קטע קצר מתוך הסרט, בו איימי בת ה-14 שרה "הפי בירת'דיי" לכבוד יום ההולדת של חברתה, וטיזר קצר ואפקטיבי, בו ויינהאוס נשאלת בראיון כמה גדולה היא חושבת שהיא תהיה. "אני לא חושבת שאהיה מפורסמת בכלל", היא עונה. "אני לא חושבת שאוכל להתמודד עם זה, בטח אשתגע".
ההצלחה, כמובן, לא פתרה את בעיותיה של ויינהאוס אלא רק הגדילה אותן. אם פעם היא היתה כובשת במות בכריזמה שלה, ויינהאוס החלה לעלות לבמה כשהיא בקושי עומדת על רגליה, נראית כגוזל פצוע. ב-2008 דיווחו עיתונים ברחבי העולם על ההידרדרות החמורה של ויינהאוס, שהפכה תוך שנה מכוכבת מבטיחה לשבר כלי. אם עד אז היו דיווחים על הפרעות אכילה, בולימיה, אינסומניה, דיכאון, הרזיה מוגזמת, קפריזיות, חוסר יציבות, נטייה לחתוך את עצמה, להשתכר, להתמסטל, להרביץ לאנשים, ליפול ולהיתקע ברהיטים, באותה נקודה הפכה ויינהאוס לנרקומנית לכל דבר. "היינו מוציאים 500 ליש"ט ביום על סמים והיינו לוקחים קוקאין, הרואין וקראק ביחד", חשף בזמנו פילדר-סיביל, שהיה בעלה של ויינהאוס בין השנים 2007 ל–2009, ממקומו בכלא. "היינו הורגים את עצמנו ומצבה של איימי ללא ספק החמיר מאז שאני בפנים. אם איימי תחזור לקחת קראק, יהיה לי מזל אם אשתי תהיה בחיים בעוד שלושה חודשים".
עוד בחייה הייתה ויינהאוס בעלת הקול המדהים והחד-פעמי לאייקון תרבותי, אבל מותה הטרגי הפך אותה למרטיר מסדר הגודל של אלביס, קוביין או הנסיכה דיאנה – סלבס סטרטוספריים שנפילתם בטרם עת מסמלת את האדם השברירי, הכלוא בתוך גופו של כוכב, ואת חוסר היכולת האנושית להתמודד עם הלחצים האינסופיים המופעלים על גיבורי הפופ. המרטירים של התרבות הפופולרית הם העדות החיה (זאת אומרת המתה) למחיר הכבד מנשוא אותו משלמים בעלי הכישרון, הכריזמה והרגישות יוצאי הדופן בשביל להעשיר את חייהם של האנשים הפשוטים. כמו ישו, הם חיו בשבילנו ומתו בשבילנו.
"התמונה האחרונה הזו, של איימי מסוממת ומועדת, הוא כל כך חזק וזה כל מה שאנשים זוכרים", אמר קפדיה. "הרעיון היה לאזן מחדש את הדרך שבה אנשים תופסים אותה, על ידי כך שאנחנו מראים את הילדה הצעירה, הכיפית, השמחה והבריאה שהיא הייתה, והיא הייתה ממש מדהימה. זה גורם לך לחשוב שהיה יכול להיות נחמד לפגוש אותה, שהיה יכול להיות כיף להסתובב איתה".