"צוותא" מעולם לא הייתה כל כך בצוותא. המון שערות שיבה התאחדו עם שערות מלבינות, אבל הנעורים, חבר'ה, היו כאן תמיד, ומתכוונים להישאר עוד הרבה זמן. היה זה בערב האיחוד של להקת "שובבי ציון" – קובי רכט, קובי אושרת וחנן יובל - שהתאחדו אחרי 44 שנים מאז התפרקו בתחילת הסבנטיז. הם הרביצו את כל מה שיש להם, הקפיצו את הקהל בלי הכרה, הפיחו בו אופטימיות ונדמה שלחם של השירים הישנים טרם נס.
תזכורת קצרה: שלישיית "שובבי ציון" הייתה קיימת על המפה בסך הכל שנתיים (1970־1971). הם הוציאו אלבום אחד ששיגר שורת להיטים ("למה עכשיו", "נגה", "איש גדול", "אל תלכי", "ישראל ישראל"), שרו בפסטיבל הזמר החסידי 1971 את "חמדת ימים" (מילים מהמקורות, לחן: הרבי שלמה קרליבך),
ובפסטיבל הזמר 1971 את "בגללי או בגללו" (מילים ולחן: מוטי גלעדי), אך התאיידו באותה מהירות שבה הגיחו. עכשיו, 44 שנים אחרי, הם נזכרו להתאחד.
קובי אשרת, אחת מצלעות המשולש, מביט בעדנה לאחור וקדימה בתקווה. "הרעיון לאיחוד קינן בנו כל הזמן, אבל זה פשוט לא קרה מהרבה סיבות", הוא אומר. "רכט יצא לשנים ארוכות לחו"ל, חנן פצח בקריירה אישית, כשהתגלה שהוא גם יוצר נהדר. ואני התרכזתי במה שמשך אותי יותר מכל: כתיבה, תזמור, הפקה מוזיקלית ועבודה באולפן עם נגנים. דבר שתמיד מרגש אותי. אומרים שיש זמן לכל דבר, ועכשיו הוא הגיע. כשההרכב הוקם עוד חיפשתי את דרכי. היה היסוס גדול בין האהבה החדשה שגיליתי, קרי הכתיבה וההפקה, לעמידה בקדמת הבמה. למעשה, כבר בתוך העבודה על החומר עם השלישייה, שבה כבר עשיתי את העיבודים, גמלה בלבי ההחלטה, למרות שעדין לא ידעתי את זה".
התרעות פיקוד העורף