זהו סיפורו של ילד שמגיל אפס מתחיל להלום בסירים ובמחבתות. רוצה תופים, אבל כשהוא מגיע עם אמא לקונסרבטוריון, אומרים שקודם עליו לחלל בחלילית. עולמו כמעט חרב עליו, אבל מרוב תשוקה לתופים הוא מחזיק מעמד שנתיים עם החלילית. כשהוא חוזר עם אמא לקונסרבטוריון בציפייה דרוכה לתופים, נאמר לו שעכשיו פסנתר, כי מי שמנגן בפסנתר קל לו בכל כלי אחר. ורק אחר כך מגיע סוף־סוף תורם של התופים, הקסילופון, המרימבה ובא גואל לישראל.
הילד הוא רב־אמן כלי ההקשה חן צימבליסטה (49), שיחשוף את סיפורו האישי במופע המוזיקלי־תיאטרלי לילדים "הקצב הפנימי שלי", שיתקיים ביום חמישי לפני השקיעה בפסטיבל סוף הקיץ הרב־תחומי בתיאטרון ירושלים, בליווי תזמורת סינפונייטה באר שבע ועם עשרות משתתפים על הבמה.
פורים באמצע הקיץ?
"כן, למה לא? תמיד רציתי גם להתחפש ולשחק, לא רק לנגן. כאן יש לי הזדמנות להציג דמויות שהיו מעורבות בחיי, בליווי המחשת אנימציה שתוקרן על מסך גדול".
מי ינצח על התזמורת?
"גם כן אני".
חזרת לסורך? זכור לנו כיצד לפני תריסר שנים התמנית באופן מפתיע לתפקיד המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית אשדוד, ולא עוד.
"מילאתי את התפקיד שנתיים וזרמתי הלאה, כשלא יכולתי לממש שם את כל התוכניות שלי. אבל עד היום, היכן שמתאפשר אני מנצח בצד ההופעות שלי עם כלי ההקשה. בשלוש השנים האחרונות אני מריץ שתי סדרות עם התזמורת הסימפונית ירושלים, שבהן אני מארח אמנים מהשורה הראשונה ולוקח אותם לזווית קצת אחרת, עם מסך וידיאו בצד".
נראה שלקחת את העניין ברצינות.
"הכי. לצד ההופעות שלי אפילו סיימתי לא מכבר לימודים לתואר שני בניצוח באקדמיה בירושלים, לאחר שלפני שנים הייתי תלמידו של אלון בור באקדמיה למוזיקה בתל אביב".
יש הקבלה בין הניצוח לבין התיפוף, הלא כן?
"מדובר בשתי פעולות הנעשות תוך כדי הפעלת הידיים, אם כי הניצוח זה בלי רעש".
צימבליסטה, יליד קריית אונו, בוגר תלמה ילין ותזמורת צה"ל, מנגן בצורה וירטואוזית כאילו היה תזמורת שלמה, תוך כדי ניתורים אקרובטיים בין כלי ההקשה הרבים שלו. נימת דיבורו השקטה והרכה מנוגדת להיפראקטיביות שהוא מפגין על הבמה. מכיוון שמלחיני המוזיקה הקלאסית לא פינקו את נגני כלי ההקשה ביצירות רבות, מיטב המלחינים בארץ מתגייסים להלחנת יצירות במיוחד לצימבליסטה.
הסטודיו שלו, שבו הוא מתאמן ויוצר, נמצא בין בתי מלאכה בשכונת פלורנטין בדרום תל אביב. "אני פועל בחדר אקוסטי מבודד, שאליו לא מגיע הרעש מבחוץ ולא שומעים את הנגינה שלי מעבר לקירות", הוא מעיד. "כשניסיתי לפעול באזור יותר יוקרתי כל ההשראה הלכה לי".
ילדיך הלכו בעקבותיך אל התופים וכלי ההקשה?
"הם חיפשו לעצמם עיסוקים שקטים יותר. הבכורה, נרין, סיימה תואר לאוצרות במוזיאונים. כליל מורה חיילת וינעם במגמת ציור בתלמה ילין. הספיק להם הרעש שעשיתי בבית".
ומה צפוי ממך בקרוב?
"מופע סולו שילווה באלבום חדש".
פסטיבל סוף הקיץ, 25.8־27.8, תיאטרון ירושלים, 28־49 שקל, 02-5605755