עמוס אלגלי משחרר סינגל חדש, "ג'ינג'ית", שיר בסגנון מזרחי־ים תיכוני קצבי, קיצי ואנרגטי עם פוטנציאל טוב להפוך להיט - הוא מזכיר במקצת את "מנגנת את חיי" של אייל גולן. הבעיה היא שברגע שאלגלי פוצח את פיו ומסלסל, משהו שם פשוט לא עובד. אלו לא רק המילים השטחיות, אלא גם קולו המאולץ, החסר חן, טכניקה ורגש.
דנה לפידות מוציאה את "יום שישי", סינגל שלישי מתוך אלבום שני, שהיא כתבה והלחינה לעיבוד של תמיר צור. בלדה יפהפייה ומרגשת ממעמקי הלב והנשמה על געגועים לאהבה ישנה. לפידות מספקת את הסחורה ומביאה איתה בשלות, איכות, קול עוצמתי וטונות של רגש, ומשגרת את השיר כמו חץ ללב.
מאור אדרי ממשיך במחרוזת שירי חפלה ומוציא את ״קולולו״ (מילים: צ'ולי זכאי, לחן ועיבוד: אלי קשת). שיר קצבי וקליט, המסתמן כלהיט המשלב בהנאה מוטיבים מרוקאיים. אדרי מנסה לירות לכל הכיוונים, אך בניגוד לזמרים אחרים מהז'אנר, הוא לא נופל למלכודת טרנד המקומות ובוחר לגוון ולייחד את שיריו באמצעות גימיקים שונים, כשהפעם הוא מוציא לוויטרינה את "קולולו" המרוקאי־מסורתי. ולמרות הטקסט נטול התוכן, הלחן והעיבוד בהחלט כובשים את המטרה של אדרי: להיט חתונות מובהק.
אורן חן וסטלוס חוזרים לשתף פעולה ומוציאים סינגל הממשיך את "טרנד המקומות", והפעם "טבריה" (מילים ולחן: רוני ברק). שיר קצבי, קיצי, מקפיץ ושמח בסגנון דאנס־ים תיכוני עם נגיעותיו היווניות של סטלוס.
קובי פרץ משחרר את "כשפגשתי אותך", שיר קצבי בסגנון דאנס מזרחי, מקפיץ ומלא באנרגיות, שנכתב על ידי צ'ולי זכאי, ללחן של שי ראובני. רק חבל ששיריו של פרץ נשמעים לאחרונה כאילו שוכפלו על אותה גלופה. אשכרה מיחזור שאריות, שיעמום מוחלט, חוסר עניין, בנאליות ודחף של המאזינה לדלג למתכון הבא.