רגע לפני יציאת אלבום הבכורה שלה, "סיפורים לטוטו", ישבתי לקפה עם הזמרת והיוצרת מלי שלום. בדרך לראיון איתה הקשבתי לאלבום. מדובר בשילוב של רוקנרול ופופ, ונשמע כמו מסע מוזיקלי אוטוביוגרפי. הטקסטים האישיים עטופים בלחנים נגישים ובקולה החם, העמוק, הצרוד והבשל של שלום. קול שמצליח לשדר חספוס ועוצמה לצד עדינות.
"באלבום הבכורה שלי, 'סיפורים לטוטו', אפשר להאזין לתשעה שירים שכתבתי, ושיר אחד שכתב אודל נמרודי. גם הלחנים ברובם שלי, עם הפקה מוזיקלית של ארז רוסו מה'ג'ירפות', שגם היה שותף ללחנים".
"ייתכן שהוא מגיע מעומק הלב, מהצורך לספר את הסיפור. או שפשוט צרכתי יותר מדי וינסטון אדום בנעורי ופחות מים. תמיד אהבתי להאזין לזמרות ששרות ב'שברים'. זה מעניין, צרידותם של החלומות".
"אני בת בין שלושה בנים. איפשהו באמצע. בילדותי ביליתי עם אחי והורי במסעות נדודים ברחבי יבשת אמריקה, ולאחר מכן בישראל. לימים נולדו אחי הקטנים והפסקנו לנדוד. הורי התגרשו ואני כבר הייתי מספיק גדולה לצאת למסע משל עצמי".
"דווקא היה מעניין להיות, לאיזה רגע בחיים, חלק מתוך פס היצור הזה. זאת הייתה חוויה מתוקה והכרתי שם אנשים מקסימים. לא הגעתי לעונה ההיא עם איזה רעל בעין, אחוזה ולוחצת. הייתי קול, נהניתי כשהיה, וכשנגמר הבנתי שזה חלק מהדיל. אני לא מהמתמכרות, אלא מאלה שמדפדפות קדימה. לפעמים הכיוון למטה. לפעמים למעלה. אבל הכיוון הוא הלאה. אולי כאן זה מתחבר לילדות שלי: לא להיתקע, להמשיך וללכת. הרי גדלתי בתזוזה תמידית".
"קורין אלאל ובנות הלהקה המקורית ('המכשפות') החליטו שהן יוצאות ב־"20 שנים לאלבום - עד העונג הבא", והן חיפשו סולנית ובחנו זמרות. כשפרצתי ליעל כהן (המתופפת) הביתה מבעד המסך ב'כוכב נולד', היא בדיוק עשתה ספונג'ה, ועצרה הכל. משם הן יצרו איתי קשר וסיפרו לי על הרצון לאיחוד מחודש. ברגע שקיבלתי את הטקסטים של ענבל, היה לי ברור שאני אומרת לזה כן. וכך היה".
התרעות פיקוד העורף