על גבול האור: מיכה שטרית מדבר על דת, מסורת ומופע חדש

"הדת הייתה בעצימות כזו או אחרת עבורי. כבן ליהדות הספרדית, יש לי מסורת ארוכה, ומאז ומתמיד יש לי את החיבור לדברים האלו". מיכה שטרית מרגיע את כל הדואגים

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מיכה שטרית
מיכה שטרית | צילום: ברקאי וולפסון

תמונה שהעלה לפני כחודשיים יובל המבולבל לדף הפייסבוק שלו, הכתה הדים רבים. נראו שם המבולבל, ברי סחרוף ומיכה שטרית, ישובים לשולחן עם הרב אברהם הכהן, כיפה לראשם, והכותרת: "בוקר של התחזקות". "זה לא חיבור חדש בחיי", מרגיע שטרית את התוהים ומוסיף: "הדת תמיד הייתה בעצימות כזו או אחרת עבורי. מעולם לא הייתי בחוץ, אלא בפנים".

אחד מערבי הפסטיבל יוקדש למופע משותף של שטרית ואמיר דדון ("אור גדול"): חיבור מסקרן של שני יוצרים מלאי רגש. "לא הכרתי את אמיר כל כך טוב, רק כמה שירים שלו, והם מצאו חן בעיניי מאוד", מודה שטרית. "יצא שבעבר הוא רצה שאתארח אצלו, ואז הוא התארח אצלי, ופתאום גילתי שאני מתחבר אלי כאדם, כמוזיקאי וכזמר. כעת נוצרה עוד אפשרות להופעה ואני מברך על כך".

"יש דברים דומים ויש גם הרבה מן השונה. אני בעיקר מתחבר לדרך שבה הוא מחפש דברים".

בגיל 52 שטרית יכול להתגאות בקריירה מוזיקלית ענפה, שהחלה עם "החברים של נטאשה" (שבסוף החודש תתקיים הופעה שלהם בשוני), עברה דרך קריירת סולו מפוארת פלוס כמה אלבומים, כשבתווך הוא כותב את השירים היפים בקנון העברי לקולגות שלו, ביניהם ברי סחרוף ("סוף הקיץ"), עמיר בניון ("שמחות קטנות") וגם ליוסי בנאי ("תרנגול כפרות") ואריק איינשטיין ("ואת חוזרת לשלכת", "בגללך", "פוליטיקה").

"זה משהו מאוד מוכר, מצב טבעי של הכלה. נכנסים למערכת היחסים הכוחות והניסיון של שנינו, עם העליות והירידות. אנחנו עכשיו שני אנשים מבוגרים, שאמנם מתפתחים לאט, אבל משתפרים ויש לנו הרבה סבלנות".

"להיות בריא ושמח, והלוואי שכל מה שאני אעשה יהיה טוב, גם לטובתי וגם לטובת הכלל".

תגיות:
מיכה שטרית
/
ארקדי דוכין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף