מיקי גבריאלוב יהיה בין האמנים שישתתפו בערב הידידים השנתי של מקהלות מורן, שיתקיים השנה בסימן "מורן וחברים" - מקהלות מורן בחיבורים לקהילה ובשיתוף אמנים חברים. פעילות עם הקהילה ולמענה היא חלק חשוב ומיוחד בפעילות מקהלות מורן, שמטרת־העל החברתית שלה הוא פיתוח המצוינות המוזיקלית, "כמנוף לקירוב אוכלוסיות טעונות טיפוח אל לב הקהילה".
כל מקהלות מורן, בניצוחה של נעמי פארן ובשיתוף פעולה הקבוצות שתחת חסותה, יעלו בערב על הבמה למופע משותף. עוד יופיעו בערב הידידים: רודי ביינסן, זוכת העונה הראשונה של "דה ווייס", שתבצע שירים בשיתוף בני נוער בסיכון מפנימיית טוקאייר, ועם ילדות בנות העדה האתיופית המאומצות על ידי מקהלת מורן מזה שנים; סהר עזימי - כוריאוגרף, רקדן וזמר, שיצר כמה קטעים עבור הערב הנ"ל, ובהמשך עבור תוכנית שלמה עם מקהלות מורן; ירון גוטפריד - מנצח, פסנתרן ומלחין, שיופיע עם טריו הג'אז שלו ועם "אנסמבל זמרי מורן" בקטעים מתוך התוכנית המשותפת שלהם, "בין העולמות", כשקלאסי פוגש ג'אז.
גבריאלוב יבצע שני שירים יחד עם קבוצת ילדי "בית דנה" – ילדים בעלי צרכים מיוחדים. "אני ידיד של נעמי פארן, מנהלת המקהלה, שביקשה ממני לעזור להם בהשתתפותי במופע לגיוס כסף לעזרה לילדים", הוא מספר. "חשוב לי לעזור בעיקר לנזקקים בחברה שלנו. זה חינוך שקיבלתי בבית וזה מכוון אותי בחיי".
איך אמן בסדר גודל שלך שומר על צניעות ונתינה התנדבותית?
"תודה על המחמאה הצנועה. אני רואה את עצמי כאדם פרטי ואכפתי, וחשוב לי לתרום לחברה שאני חי בה. הצניעות טובה לאדם והיא חלק מאופיי. גדלתי בבית צנוע עם הרבה אחים ואחיות. עניין הנתינה היה חלק משמעותי ומהותי בחינוך שלנו. שאר הדברים חשובים פחות".
מה היית מייעץ לאמנים שדרך כוכבם?
"לחשוב פחות על עצמם ויותר על הזולת. ככה הם יקבלו יותר אהבה ותשומת לב. עניין האגו פחות חשוב ומעניין".
איך הופכים מלהיט לאמן בעל שם שמצליח לשרוד?
"אני לא מתעסק בלהיט. אני מתעסק בתרבות. לכן היחס הוא שונה. אני יוצר בשביל הנשמה ובגלל אהבה ליצירה. הדבר שהכי משמח אותי זה שאנשים אוהבים ושרים את שירי, וזה הופך לחלק מחייהם".
מתגעגע לימים של פעם?
"מתגעגע כמטפורה ונוסטלגיית זיכרון. זה דבר טבעי".
אף על פי ששיריך מלווים את ההיסטוריה של המדינה, מעולם לא יצאת בהצהרות פוליטיות או בשירי מחאה. מדוע?
"אני לא אדם פוליטי, אלא חברתי. למרות שהיו לי שירים חברתיים־פוליטיים כמו 'פינה ירוקה', 'הנשרים פשטו עם שחר', 'פליט', 'יושב מול הנייר' ועוד. הפוליטיקה לא טובה ליצירה. היא יותר מדי מניפולטיבית ולא אמינה".
בתך, שירה גבריאלוב, הפכה גם היא למוזיקאית. גנטיקה או השפעות מהבית?
"אלה גנים שחזקים מאיתנו, והם מכתיבים לנו את היצירה והתיאום. לפעמים באקראי. בתי הלכה בעקבותי והיא היחידה במשפחה. שאר הילדים עוסקים בתחומים אחרים. כנראה שהגנים בוחרים אותנו ולא אנחנו אותם".
חלף הרבה זמן מאז שהוצאת את אלבומך האחרון. מבשל משהו חדש?
"תמיד מתבשל משהו. אם לא בראש, אז בסיר הבישול. בקרוב אתחיל הקלטות לאלבום חדש. כרגע אני עסוק בהופעות האיחוד של להקת הצ'רצ'ילים
(שהתקיימו אתמול ושלשום)".
מהו החיסרון שלך שאתה לא מצליח להתגבר עליו?
"אני לא מלאך, למרות שהשם שלי מורכב משמות של מלאכים - מיכאל וגבריאל. גדלתי במשפחה מרובת ילדים, והעוני היה חלק בלתי נפרד מחיינו. פרטיות לא ממש הייתה והתפתחות אישית הייתה משימה לא פשוטה. ובכל זאת, למרות החסך, הרצון להתקדם, להשכיל, להתפתח וליצור היה משהו שספגתי בבית. הורי היו חסרי השכלה, אבל בעלי ערכים פשוטים. הדוגמה הזאת חסרה לי היום בכל דבר שקורה סביבי, ואני עוד מחפש את זה".
איפה אתה נמצא בכל טענות הקיפוח העדתי והמוזיקלי, מירי רגב, גלגלצ וכו'?
"הקיפוח הוא אך ורק בראש המתלונן. אני גדלתי במשפחה ממוצא ספרדי, שהיום אין לה בכלל ביטוי ומקום בוויכוח הציבורי. תרבות בעלת ערכים ומסורת רחבה של מאות ואלפי שנים. ספרות, שירה, מוזיקה וכו'. אני לא מבין את ההתלהמות והוויכוח בעניין מיהו אשכנזי ומיהו מזרחי. אנחנו בישראל של 2015. המאה ה־21, ואנחנו עוד מדברים כאילו אנחנו בגולה בימי הביניים. גם שם לא דיברו ממש ככה. האזרחים בארץ הם ישראלים, כך לפחות הגדירו את זה מקימי המדינה. אני זוכר שבילדותי התביישתי ללבוש בגדים שהורי הביאו מהגולה, כי רציתי להיות ישראלי. המושג הכי משפיל שנאמר אז על אשכנזים היה ווזווז. אבי למד לדבר קצת יידיש, ואשכנזים בשכונה שלי דיברו לדינו. אני לא רואה ושומע מיהודים עיראקים, פרסים, סורים, מצרים, ספרדים, יוונים, איטלקים, בולגרים, רומנים או פולנים שמתלוננים על קיפוח. אם כן, הם עושים זאת בינם לבין עצמם. היו בעיות בעלייה לארץ ובהקמת המדינה, אבל די, זה נגמר. מה רע כל כך למתלוננים? שייצרו יצירות יותר טובות בעיני השומעים או הקוראים. הצעקות לא בהכרח עושות טוב ליצירה, אלא להוצאת קיטור מתוך תסכול. בשביל זה יש פסיכולוגים".
"מורן וחברים", 20.12, ראשון, 19:00, מוזיאון תל אביב. כל ההכנסות קודש להמשך הפעילות המוזיקלית, המעורבות החברתית והתרומה לקהילה של "מקהלות מורן"