מחאה ים תיכונית: ליאור פרחי מספר על "מדינה סוערת"

"המדינה סוערת, בעל הבית שוב השתגע", כך שר ליאור פרחי ב"מדינה סוערת", ה"שפיץ" של "פזמון שלא נגמר", אלבומו העשירי, שהופיע בימים אלה. כשהוא נשאל על כך, עושה פרחי צעד לאחור וטוען ש"השיר א־פוליטי לחלוטין".

הוא עצמו, כך מסתבר, לא כזה. "מהבית אני בא מהליכוד ובשיר אני מבטא דעות גם של אנשי ליכוד שהם לגמרי ימנים, וכמו אחרים אומרים שמשהו פה רקוב ומאוס", מעיד פרחי. "כללית, קשה פה לאנשים מבחינה קיומית, כשמצב הרווחה לא כזה בשמיים".

המפיק המוזיקלי של השיר, יוני קיסר, אחיינו של יהודה קיסר האגדי, הוא אחד משבעת המפיקים המוזיקליים באלבום. "אני אוהב שיהיו במוזיקה כמה שיותר צבעים כדי שהשירים לא יישמעו אותו דבר", הוא מסביר מדוע. "הרבה שנים הייתי מתוחם במתחם לא רחב מדי. מצאתי לנכון להרחיב את המעגל ולהתחדש. מכל הצבעים בשירים שלי, נראה שאשים את הדגש על סגנון רוק מזרחי כזה, כפי שרמי לב מביא לאלבום בשירים שלו, 'בריתו של אברהם' ו'אילו יכולתי'. זה יושב עלי ואני מרגיש מחובר לזה. מה גם שגדלתי בבית על להקות רוק זרות כמו פורינר, דייר סטרייטס ופינק פלויד".

"גדלתי ברעננה (עד היום הוא גר שם - יב"א) כבן זקונים בין שישה אחים. הייתה אצלנו מערכת סטריאו מאוד־מאוד יקרה שאסור היה לי לגעת בה, כהכי קטן. האחים שלי היו עושים לי בית ספר לרוקנרול באמצעות התקליטים שהם קנו. את הקטע המזרחי ספגתי בשבתות בבית הכנסת".

"'אבא, תעשה לי ברכה', ביקשתי מאבא שלי, שלום, זכרו לברכה. הקלטתי אותו באייפון בטייק אחד. הוא הספיק לשמוע את השיר ומאוד התרגש. הוא נפטר לפני חצי שנה".

"גדלנו על מוזיקה מזרחית אחרת. לדעתי היא כמעט לא קיימת היום, גם אם מנסים איכשהו לשמר אותה. אם משווים בין השירים ששרים היום אי אלה זמרים לשירים שהם שרו בתחילת דרכם, זה פשוט מזרחית מול לא מזרחית. או במילים אחרות: מזרחית מול מוזיקת אינסטנט פופית, כשהמטרה היא להרביץ להיט ועוד להיט".

"לא הייתי רוצה להיכנס לשמות, מה גם שאני חבר של כולם ולשניהם כתבתי שירים. הרי מעבר לזה שאני שר, אני יוצר מוזיקה לא רק לעצמי, אלא גם לזמרים אחרים".

"זה לא מפריע לי. אני בעניינים דרך הבן שלי, שלו, בן ה־15 (פרחי ורעייתו, כרמית, חובקים גם את טליה, תינוקת בת שנה וטיפה - יב"א), שממנו אני שומע על מה שהולך עם הזמרים הצעירים. יש היום כל כך הרבה זמרים וכל כך הרבה אפשרויות, ואני לא מרגיש בתחרות עם אף אחד. אני מקבל את כולם בברכה, גם אם מכאיב לי שהדור הזה לא בדיוק מודע למה שעשו כאן זמרים כמו דקלון ואבנר גדסי. בתוכנית 'חשמל באוויר', שאני מגיש בצהרי חמישי ב'רדיו לב המדינה', אני נותן במה ליוצרים כמותם. בעיני זה מאוד חשוב".