הייתי בן 17. הוא שר על גיל 17. ועל גיל 21. וגיל 35. הוא התרפק על נעוריו שלא היו נעורי. נזכר בנערות היפות. בבושם הקליל שאפף אותן. בלילות הקיץ שחלק עמן. וכשהקשבתי לקול הקטיפה שלו, עטוף בכינורות דרמטיים, הרגשות הציפו את לבי והתחושות הרעידו את עורי. תל אביב של שנות ה־80 נראתה רחוקה מאוד, ניו יורק של שנות ה־30 הפכה נגישה לרגע. כך, כשהייתי בן 17, הכרתי את פרנק סינטרה.
סינטרה הלך לעולמו מזמן, באביב 1998, בגיל 82. אבל קולו, הוא קולה של אמריקה, יישאר עמנו לנצח. עם כל הכבוד לאלביס פרסלי, ברוס ספרינגסטין, בוב דילן או מייקל ג’קסון, הקריירה של סינטרה, כזמר וכשחקן, מרשימה הרבה יותר. הוא זכה בשלל פרסים, ובהם פרס האוסקר, הוציא עשרות אלבומים שנמכרו עד כה בכרבע מיליארד עותקים ברחבי העולם, והשתתף ביותר מ־50 סרטי קולנוע. אחרי שנפל וקם, פרש וחזר בו, צלל לתהומות הנשייה והמציא את עצמו בכל פעם מחדש, פרנסיס אלברט פרנק, בנם של המהגרים האיטלקים נטלי דלה (הידועה כדולי) ואנטוני מרטין סינטרה, מי שנאף, בגד, שיחד, נעצר, שתה, התקוטט, התעסק עם פרוצות ואפילו עבד עבור המאפיה כבש אותנו בכריזמה הנוטפת שלו והגשים את החלום האמריקאי הלכה למעשה.
בעשור הרביעי לחייו נעזר סינטרה בהופעותיו בסרטים עם הרקדן הווירטואוז ג'ין קלי (כמו למשל ב"הרימו עוגן" המהנה) כדי להישאר בתודעה, אבל הקול שלו השתנה. ואז הגיע הסרט ששינה את חייו – "מעתה ועד עולם". מי לא מכיר את הסצנה הידועה מתוך “הסנדק”, סרטו המופתי של פרנסיס פורד קופולה, שבה מגלה מפיק הוליוודי לזוועתו את ראשו הכרות של סוסו האהוב במיטתו, מסר מאנשי המאפיה שדרשו לשלב את ג’וני פונטיין, זמר איטלקי מלוקק, בסרטו הבא. בהוליווד סיפרו שפונטיין לא היה אלא סינטרה עצמו, שזכה בצורה זו ב־1953 בתפקידו הבלתי נשכח בסרט גורף האוסקרים, שזיכה אותו בפרס הנחשק לשחקן המשנה הטוב ביותר ושיקם את הקריירה הדועכת שלו. גרסה אחרת טוענת שהייתה זו אשתו דאז, הכוכבת אווה גרדנר, שלחצה למען שילובו בסרט תמורת שכר זעום של 8,000 דולר בלבד. הוא היה אז כבר בן 38.
כשטום ג’ונס ואנגלברט הומפרדינק שבו את לבן של הנשים בלהיטים רומנטיים מתקתקים, סינטרה הגיב ב־1967 עם Strangers in the Night, ושיתף פעולה עם בתו ננסי בלהיט משעשע, חובק עולם, פופ מושלם, בשםSomethin’ Stupid . ב־71' הודיע על פרישה, אבל כעבור שנתיים חזר. הוא היה מכור לבמה. שם היה המלך הבלתי מעורער.
"אני מפסיד" היו מילותיו האחרונות של פרנק סינטרה, הווינר הגדול ביותר בתולדות עולם המוזיקה, שלבו נדם ב־14 במאי 1998. איפה ישנם עוד זמרים כמו האיש ההוא?
התרעות פיקוד העורף