בשבוע האחרון פיל קולינס חגג 65 שנה להיווסדו. אני מת עליו. רק המראה שלו גורם לי לחיוך. וכשהוא צועק בפזמון, אני מיד צועק איתו. או לוחש קלות. בכל זאת, אני ברכבת, ויש הרבה אנשים רציניים סביב.
אז מה אני אומר בעצם? שכל העניינים האלה הם נספחים לעניין האמיתי. שהוא המוזיקה. ושאחד היתרונות בהתבגרות הוא היכולת לשים אותם בצד, וליהנות עד הסוף מ"שדות של אירוסים". או מ-"mama".
התרעות פיקוד העורף