פתאום מהדהד קול מוכר מעל גלי האתר, או אז צפה ועולה השאלה: האם זאת היא. ובכן, זאת לגמרי היא. אופירה גלוסקא, זמרת שממשיכה להלהיב קהל ברחבי הארץ, אבל משום מה מעולם לא יצאה עם אלבום משלה, צצה לפתע עם שיר אולפן, לראשונה מאז שהקליטה בשנת אלפיים (אכן, לפני 16 שנה!) את השיר "ברכי" לאלבום אוסף שהוציאה.
השאלה היכן הייתה עד עכשיו אינה מביכה אותה. "ישנתי בעמידה, מה שנקרא", היא מגיבה בהומור. "במשך השנים הייתה לי בעיה להקליט, אבל נשברתי ואיבדתי אמון לאחר שלרגל המופע עם הבן שלי, גיא שגיא, השקענו הרבה כסף בהקלטת שיר וכמעט לא שידרו אותו".
"יום אחד פנה אלי בפייסבוק דוד גרינוולד, אדם לא מוכר לי, וסיפר שיש לו שני שירים, שלדעתו יתאימו לשירה שלי והוא מעוניין שאבצע אותם. האיש היה מוכן להשקיע בכך לאחר שבדרך אלי השיר עבר אצל המפיק המוזיקלי ראובן חיון והולחן בידי חן הררי, מלחין צעיר".
"זה עניין של כסף. עוד כשהייתי בלהקה הצבאית הוחתמתי על ידי חברת תקליטים והיא לא עשתה שום דבר. מאז לא נמצא לעניין גורם מממן.
שירים שהקלטתי בקול ישראל, בפסטיבלים ובמופעים שונים כינסתי לאלבום האוסף, אבל לא יכולתי להוציא אלבום של שירים חדשים".
"בטח שזה מציק. השאלה 'איך לא הוצאת עד היום אלבום?' רודפת אותי כל הזמן, כשם שאני שואלת את עצמי איך לא יצא לי להשתתף במחזמר, מה שהיה שאיפת חיי".
"אכן, לא רק שזה לא בדיוק המקצב שמזוהה איתי, אלא שאני שרה כאן לא בר' הגרונית, כפי ששרתי תמיד. אמרו לי שר' רגילה היא יותר עכשווית".
כאן יש טוויסט מפתיע בעלילה, עדות לכך שכנראה אף פעם לא מאוחר. במשך שנים רבות לאחר שהיה חוזר מעבודתו, חומי נהג להצטרף ל"אופיר", רעייתו האהובה, בדרכה להופעות על תקן הנהג הצמוד ולא פעם גם כאיש הטכני שלה. לפני שנתיים אמרה גלוסקא "לא עוד!" ובגיל שבו נשים יוצאות בדרך כלל לגמלאות, היא הוציאה לעצמה רישיון נהיגה ו"מאז אני נוהגת הרבה פעמים במו ידי להופעות".
"זה לא היה כל כך לפתע. שנים התמודדתי עם מציאות לא מתקבלת על הדעת. בעוד שחומי היה יוצא לעבודתו בהסעה המאורגנת, המכונית שלנו חנתה לה בחניית הבניין, שעה שאני התרוצצתי לי באוטובוסים ונזקקתי לטובות של חברות. יום אחד פגשתי מורת נהיגה, שהופיעה איתי בלהקת 'שלום'. היא נדהמה לשמוע שאין לי רישיון נהיגה והמריצה אותי ללמוד לקראתו".
"חכה. ניצלתי את ההזדמנות שחומי יצא לטיול באנטרקטיקה עם אחיו, ולקחתי שיעורי נהיגה בקבלנות. גם כשחומי חזר, המשכתי בכך בשו־שו עד שהוצאתי את הרישיון כבר בטסט הראשון. כשהצגתי את הרישיון בפני חומי, הוא לא האמין למראה עיניו".
גלוסקא (66), בת שכונת פג'ה בפתח תקווה, עירה מאז ועד היום, היא דור שלישי בארץ למשפחה יוצאת תימן חובבת שירי ארץ ישראל. "אני שרה מהגן", היא מעידה על עצמה. מנעוריה זימרה במקהלה לזמר עם בניצוח בתיה שטראוס ובקן הנוער העובד בעירה לצד לימודים בבית ספר לפקידות.
"צביקה ארבל, המנהל המוזיקלי של הצוות, יצא לחפש לנו שירים והגיע לנעמי שמר. השיר כבר היה מוכן אצלה לאחר ששנים קודם לכן הושר באחד מחגי קבוצת כנרת. בהמשך ביצעה אותו אילנה רובינא, אבל נעמי רצתה שלהקת הנח"ל תקליט את השיר. איכשהו זה לא הסתדר ואנחנו, הצוות, זכינו".
"איפה? הקלטנו את 'חורשת האקליפטוס' כמו כל שיר בלי ציפיות מיוחדות. כשהגענו איתו לחיילים, לפי התגובות שלהם, הבנו במה זכינו".
גיא (44), אב לשלושה, חי עם משפחתו בקיבוץ רגבים. במקביל להופעותיו עם אמו המזמרת הוא מנהל קריירה משל עצמו ומשמש כתרבותניק במתנ"ס של גבעת עדה־בנימינה. רעות (38), שחזרה בתשובה, היא אם לארבעה ועובדת סוציאלית במקצועה, שחיה באורנית. עידן (33) רווק וחי באילת.
"נראה לי שאחרי שיצא הסינגל החדש, נגמרו התירוצים. באמת הגיע הזמן לאלבום משלי".
התרעות פיקוד העורף