לפני שבוע חל יום השנה ה־16 למותה של הזמרת עפרה חזה ז"ל. שרון הלל, זמר ושחקן יליד שכונת החבנים בדרום תל אביב, זוכר היטב את מוצאי שבת המר, 12.2.2000, כשפורסם שחזה אושפזה בתל השומר.
 

"זה נודע לי במפתיע, כמו לכל עם ישראל", משחזר הלל. "דבר ראשון התקשרתי לבצלאל אלוני, ובשלוש לפנות בוקר הגעתי לבית החולים, שם פגשתי את זהבה אחותה. הספיק לי מבט אחד שלה כדי להבין שזה סוף הסיפור. שבועיים אחרי זה היא נפטרה".
 

כשהלל (44) פגש לראשונה את חזה, הוא היה בן 8, כשקיבל ממנה חבילת גלויות לפרסום אלבומה השני, "בוא נדבר". "אהבתי את עפרה מהפעם הראשונה ששמעתי אותה. היא הייתה כל כך יפה, והקול שלה נכנס לי ללב ולנשמה", הוא משחזר.
 



כששתי דודותיו של הלל, שכינויו היה "הזמיר של השכונה", הציעו לו לגשת למבחני הקבלה ל"שירוויזיון" לילדים מודל 1982 (שהפך לימים לפסטיגל - צ"א), הלל התלהב ועמוק בלב חלם לפגוש שם שוב את הזמרת הנערצת עליו.

שרון הלל. צילום: יאיר אלדר
 

דויד קריבושה, שבחן אותו, התרשם מיכולת השירה שלו, ורצה הגורל ואת יום החזרות הראשון שלו העביר עם חזה. היא אף הייתה זו שבישרה לו כי זכה במקום הראשון עם השיר "תפילה".
 

"היא התחילה להתייחס אלי כמו בן משפחה, אז גם גיליתי את הקסם הייחודי של עפרה", מוסיף הלל. "שרון הזמר" היא כינתה את הלל כמחמאה. וכשהגיע לגיל בר מצווה, הזמינה אותו להופעה שלה במרכז הקהילתי נווה אליעזר כזמר אורח.
 

בנוסף לידידות העמוקה שקשר עם חזה, ליווה אותה הלל להמון הופעות. רק את הלווייתה, שיצאה מהשכונה, התקשה ללוות ושמר על מרחק כשהוא רכוב על אופנועו, מתקשה לעכל את המוות הטרגי. "הייתי בהלם. מי דמיין פרידה כל כך מוקדם", מוסיף הלל, ששנים רבות התקשה לעלות לקברה בבית העלמין ירקון, אך מאז מקדיש המון זמן לפעילות ההנצחה שלה. "חשוב לי מאוד שיזכרו אותה, ושאנשים ידעו שעפרה הייתה נשמה טובה וטהורה ולי באופן אישי חשוב לשמר ולקדש את זכרה".
 

אחד הדברים שעשה בנדון היה לפתוח דף הנצחה ייעודי בפייסבוק, שם הוא קורא כבר תקופה ארוכה להנציח את שמה של חזה על ידי קריאת רחוב על שמה בתל אביב. הוא לא מתנחם ב"גבעת עפרה" ובאנדרטה שהוקמה לזכרה בשכונת התקווה, ובה ציטוט מ"אם ננעלו" של ר' שלום שבזי, ובשלט הנצחה על קיר בית ילדותה ברחוב בועז 39 בשכונת התקווה.
 

"הגיע הזמן שעיריית תל אביב תנציח אותה בצורה מכובדת ומכבדת, שתעלה בקנה אחד עם המעמד הבינלאומי של חזה ופועלה בארץ ובעולם. היא ראויה להרבה יותר מהגבעה והשלט. התרומה שלה לעם ישראל ומדינת ישראל היא עצומה, והגיע הזמן להניח לספקולציות סביב נסיבות מותה הכואב והמצער של עפרה, ולהתמקד בהנצחתה כזמרת ודמות מופת בתולדות הזמר העברי והתרבות של מדינת ישראל", אומר הלל.
 

בוועדת השמות העירונית, שקובעת את שמות הרחובות בתל אביב, חושבים קצת אחרת ופועלים לפי קריטריונים שונים. הלל לא היה הראשון שפעל לקרוא רחוב על שמה של חזה, אך בניגוד לאחרים הוא לא מוותר, חוזר ופונה לוועדה ולעירייה, ומגייס את הרשת החברתית לשינוי ההחלטה. "בואו להביא את השינוי", צועקת כותרת דף הפייסבוק שפתח.

"קיבלתי מהוועדה כבר ארבע תשובות שהן על תקן תירוצים. מה, אין מספיק רחובות? ברמלה כבר יש רחוב על שמה, בכפר סבא, נתניה, בית אריה בשומרון, ורק בתל אביב, עיר הולדתה של עפרה, לא מוצאים לנכון לקרוא רחוב מכובד על שמה". הלל מתנחם בעובדה כי בערים ובמקומות אחרים יש כבר אישורים או כוונות להנציח את חזה, כמו רחוב בראש העין או שכונת "נווה זמר" ברעננה, והוא לא מתכוון לוותר לעיריית תל אביב עד שזה יקרה.
 

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב־יפו פעלה להנצחתה של עפרה חזה ז"ל ב'גבעת עפרה', גינה ציבורית הממוקמת בגן התקווה, השכונה שבה נולדה וגדלה. הבקשה להנצחה נוספת תיבחן בהתאם לנוהלי העירייה".