בני ציפר: "עכשיו אני מתחבא, איך הגעתם למחבוא שלי? מכל המשוררות והמשוררים שרודפים אחרי".
דרור: "הם רוצים להחרים את פסטיבל מטולה לשירה שלך, בעקבות הדברים שכתבת ב'הארץ' ביום שישי".
בני ציפר: "מי שמחרים את הפסטיבל אלה אנשים שממילא לא הזמנתי".
שי: "לאלה הכי קל להחרים".
בני ציפר: "זה נורא מצחיק".
בני ציפר: "מה שאמרתי זה שאמנות היא תמיד...עולם האמנות הוא עולם מלא יצרים, ואין ברירה אלא לסלוח לאמנים על דברים שלאדם רגיל לא היינו סולחים".
שי: "אמרת שצריך לתת להם מרחב מוסרי שונה, זה מה שאתה אומר".
דרור: "גם אם כן, אבל יוצא מזה שבנות צריכות כאילו לוותר על עצמן למען האמנות של האמן".
בני ציפר: "לא, זו כבר פרשנות רש"י. אבל כן אני אומר שבמקרה של אייל גולן, אז עם כל הצער וזה שהיה זה, אז זה ככה. אמרתי זה ככה, פשוט אין מה לעשות. זאת עובדה".
דרור: "אבל ככה זה לא בסדר, הככה הזה, לא?"
בני ציפר: "זה לא בסדר, זה באמת לא בסדר, אבל ככה זה. האמת, כל מה שכתבתי היה ציטוט מילה במילה מספר נורא רציני, שאם הייתי אומר, זה ציטוט של חנה ארנדט הפילוסופית".
שי: "די!".
דרור: "גם ככה היא מעוררת מחלוקת בכל מה שהיא אמרה".
הדר לוי: "אבל מי שצריך לסלוח זה הבנות. מי שעשו לו את הפשע הוא צריך לסלוח".
בני ציפר: "בדיוק, זה העניין, שהבנות בארץ, הבנות...אני אומר החברה הכללית, שהיום היא, נורא אופנתי, כאילו הנשים הן כאילו יש להן איזה משהו דומיננטי...".
הדר לוי: "מה זה נורא אופנתי?"
בני ציפר: "לא, הנשים, פעם לא שמעו, כאילו הנשים באמת פעם היו מדוכאות, היום הן יותר...".
דרור: "בני, הזמן נגמר אבל הבנו את הנקודה, תודה רבה".
שי: "אנחנו כן נבוא לפסטיבל השירה במטולה".
התרעות פיקוד העורף