החדר נשטף בצלילים קסומים. אני מכיר היטב את הצלילים האלה. אני יודע מצוין מי הנגנים הללו. הם מתקרבים למיקרופון, מחליפים הרמוניות, מנגנים בדיוק כפי שצריך, עוצרים בנקודות הנכונות וגורמים לכל זה להישמע כמו עונג מופלא. הם הביטלס. הם הלהקה הכי גדולה בעולם. הם מרגשים כפי שרק הם יכולים לרגש. גם אחרי שהתפרקו, לפני כמעט 50 שנה, הם עדיין נשמעים נהדר. אבל התמונה אינה שלמה. אנחנו לא רואים ולא שומעים את האדם החמישי, זה שאחראי לאושר המזוכך. זה שגילה את החיפושיות והפך את הרעיונות שלהם למוזיקה עילאית. קראו לו “החיפושית החמישית".
אי שם, ב־1962, יצא מהנדס ההקלטות ג'ורג' הנרי מרטין מאולפני אבי רואד בלונדון לחטוף משהו במזנון הקרוב. הוא השאיר את הלהקה הצעירה שהכיר לא מזמן עם עוזריו. הם החלו להקליט את השיר שייוודע מאוחר יותר כ־Love me do. מרטין, ברנש בריטי בן 36 בעל נימוסים מדוקדקים, התקשה להתחבר לחבורה התוססת מליברפול, שהייתה צעירה ממנו בכ־15 שנה. הוא גם לא התפעל במיוחד מהכישרון. למרבה המזל, היה להם חוש הומור. יום אחד שאל אותם אם משהו מפריע להם, וג'ורג' האריסון ירה: “האמת, העניבה שלך, בתור התחלה". למרבה המזל, מרטין המשועשע לא זרק אותם לכל הרוחות.
מחלקת המוזיקה הקלאסית ב־BBC הייתה מקום העבודה הראשון שלו. ומשם עבר לחברת התקליטים פרלופון, שם הפיק מוזיקה קלאסית ופופולרית וגם עבד בהקלטת מה שכונה “תקליטי קומדיה", כלומר תיעוד הופעות ומערכונים של מיטב השחקנים והבדרנים הבריטים, שהפכו גם לחברים אישיים, ובהם פיטר סלרס האחד והיחיד.
עושר בלתי נדלה של כלי נשיפה, מיתר וקשת, שימוש בעזרים פסיכדליים, סרטים שמנוגנים לאחור, קולות באים והולכים, סיפורים נכתבים ומילים מושמדות – הכל היה פרי מוחו הקודח של האיש שידע כל כך הרבה והיה מדויק וחד כתער. השמיעה שלו, כך הודה, החלה להידרדר כבר בשנות ה־70, אבל הוא המשיך להעניק מהידע הפנומנלי שלו לכל מי שרצה בשירותיו הטובים, החל בזמרות־העל שירלי בייסי וסילה בלאק, המשך בסלין דיון, להקת אמריקה וארוסמית', וכלה בגיטריסט הבלוז ג'ף בק, בסקסופוניסט הג'אז סטן גץ ובזמר האופרה חוזה קררס. הוא הקים חברת הקלטות, היה שותף
למחזות, כתב לסרטים ונתן את האולפן שלו לדייר סטרייטס ולרולינג סטונז.
בסתיו 1997, בעקבות מותה הטרגי של הנסיכה דיאנה בתאונת דרכים בפריז, עיבד מרטין מחדש את Candle in the wine כהמנון לזכרה של הנסיכה. מגע הקסם המסתורי נותר כשהיה: שירו של אלטון ג'ון הפך לתקליטון הנמכר ביותר בכל הזמנים. כעבור שנתיים, בשנה שבה נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול, הפציע מרטין לביקור בארץ הקודש, עלה על בימת היכל התרבות וניצח על התזמורת הפילהרמונית בקונצרט בלתי נשכח שבו ביצעה ממיטב הרפרטואר של הביטלס.
התרעות פיקוד העורף