"אני לא ילידת הברונקס ולא ילידת ניו אורלינס, אבל ידוע עלי שיש משהו בשירה שלי שמאוד מזוהה עם המוזיקה השחורה". לא צריך להתאמץ הרבה כדי לנחש שאת הדברים הנ"ל אומרת מרגלית צנעני, שאומנם מזוהה עם המוזיקה הים תיכונית, אבל למעשה היא זמרת הנשמה הגדולה ביותר שקמה אצלנו. עכשיו היא תוכיח את זה הלכה למעשה בפסטיבל הג'אז "צליל משותף" שיתקיים השבוע בראש העין, וישתתפו בו מגדולי המוזיקאים מניו אורלינס.
אני מדברת עם מרגול בדרכה לאולפן תחנת הרדיו "לב המדינה", שם היא מגישה חמישה ימים בשבוע תוכנית צהריים הנושאת את השם "פה זה לא אירופה", שבה היא עוסקת באקטואליה קלה ולעתים נשכנית יותר. "זה נורא קשה, אבל כשאת עושה פולו־אפ, הכל מונח לפנייך", היא אומרת. "אני לא עיתונאית או אקטיביסטית, אלא הולכת בעקבות הדברים. אני אותה מרגול עם הפה ועם הדעות, אבל זה לא קרדום לחפור בו. עיתונאים חרוצים מביאים את הדברים לפתחי, ולא אתהדר בנוצות לא לי. יש לי מקצוע שאני אוהבת, אני עושה אותו באהבה וטוב יחסית, וזה זמרת".
"אקטואליה חברתית מעניינת אותי, וברמה של אזרח המדינה, וגם האקטואליה הפוליטית. כי פוליטיקה היא בנפשנו. ראי מקרה החייל היורה, איזו אנדרלמוסיה, ולאן הגענו? תרצי או לא תרצי, את מעורבת".
"אין לי נוחות. שידור יומי ברדיו זולל שעות ניכרות מהיממה, זה שעתיים שידור ועוד כמה שעות לפני זה שבהן אני קוראת ונוברת בעיתונים ובאתרי חדשות. אבל מאז ומתמיד עבדתי קשה, גם בטלוויזיה, ובזמן 'כוכב נולד' נעדרתי מהבית ימים, מהשחר עד אחרי חצות הלילה, כך שעכשיו זה נראה לי קצת כמו קייטנה".
"זאת רעה חולה"
בשבועות האחרונים נוסעת מרגול ברחבי הארץ עם התזמורת האנדלוסית של ירושלים במסגרת המופע "בלוז אנדלוס". "זה עוקר לי את כל הכוחות מהגוף", היא מתבטאת בדרכה הססגונית. "זה קשה ואני מגיעה הביתה סחוטה וגמורה. אל תשאלי. אבל אז אני קמה בבוקר מלאת עזוז, כי אני אוהבת אותם".
את המצב התרבותי בארץ בזמן האחרון היא מרגישה בתזמורת. "המדינה לא עוזרת בתקציבים, היא צינית לעניין, אבל היא חייבת לתמוך בתרבות. לא סתם לפזר תקציבים, אלא להעניק אותם בחוכמה. התרבות הפופולרית לא זקוקה לתקציבים - לא כמו התזמורת האנדלוסית או הפריפריה. אני לא נכנסת לפוליטיקה, אבל המדינה חייבת לתמוך בתרבות. נקודה. מדינה בלי תרבות היא לא מדינה. איך, חלוקה, זרמים וכו', זו כבר שיחה אחרת".
"מלחמת תרבות זה טוב. אם למשל הפלח הפריפריאלי, או בשמו האמיתי: המזרחי - לא מוזן על ידי סלי התרבות ותקציבי המדינה, זאת רעה חולה. חייבים לתמוך בתרבות המזרחית, והיא לא פחות טובה מהתרבות המערבית, עם כל הכבוד לשתי התרבויות, ואני אומרת את זה בהכנעה. אור השמש מחטא הכל, וזה מצוין. אז רבים ומתקוטטים. לא רבים על דבר רע, אלא על תרבות. איך יכול להיות שהתרבות שלי פחות טובה מהתרבות שלך? למה יש מי שנהנה ממנעמי השלטון? איך יכול להיות דבר כזה? זה לא לעניין בכלל. ואז יש ריב תרבותי ורבים, והכל יוצא החוצה, ויהיה בסדר. זה לא שאני רוצה משהו על חשבון מישהו. אני רוצה גם. לא רוצה להשמיד תרבות אחרת, חלילה וחס. הגיע תורנו. נשמת אפה של התרבות היא קולות אחרים. אני רוצה לשמוע את האחר, וכל החיים אני מקבלת את האחר, אז למה שלא תקבלו אותי?".
התרעות פיקוד העורף