"אני גיליתי את גברי מזור", מאשרת רז. היא מספרת כיצד לפני קרוב ל־40 שנה היא הגיעה לפריז כזמרת של להקת ריקודי עם. בפריז היא ביקרה אצל המלחין יאיר קלינגר שישב שם בשנים ההן, ושמעה באולפנו לחן יפהפה. כשזה הגיע ארצה, יצא מזור עם הלחן לקיבוץ שפיים, והשמיע אותו לרחל שפירא. כך נולד השיר "חלומות", שאיתו חנך מזור קריירה ייחודית של שדכן שירים.
כעת, כדרכו, לא קפץ מזור עד השמיים כשהתבשר על פרס אקו"ם. "כאיש שתמיד נמצא מאחורי הקלעים, מביך אותי שאצטרך לעלות על הבמה כדי לקבל את הפרס מירדנה ארזי, שאיתה אני עובד המון שנים", הוא אומר בכנות. "אני רגיל לעבוד בשביל אמנים ולא מאלה שמצפים שהאמנים יעבדו בשבילם".
מזור (68) לבית מזרחי גדל בראשון לציון, עירו האהובה עד היום, בן להורים יוצאי יוון. "תמיד אהבתי שירים, אבל לא הייתי ילד מוזיקלי במיוחד", הוא משחזר. אחרי הצבא התפרנס מציור ויטראז'ים. איכשהו נקלע ל"ישראדיסק". כשאיש יחסי הציבור של חברת התקליטים יצא לשירות מילואים, התבקש מזור, שהיה אז חסר ניסיון בתחום, להחליפו, ומאז ועד היום הוא מיחצן.
בחברה עבד מזור עם להקת "סקסטה" ויחצן את הפסטיבלים לשירי ילדים. באחד מהם נוצר קשר בינו ובין ירדנה ארזי, וזו נתנה לו לשמוע את אלבום הבכורה שלה. "שמעתי את התקליט ולא אהבתי אותו", נזכר מזור. "'ירדנה, את לא זמרת רוק, את זמרת שירי ארץ ישראל', אמרתי לה והבטחתי להביא לה שיר מתאים".
מזור עובד עד היום עם ארזי, עם הפסקה באמצע - גם כאיש יחסי ציבור, וגם כיועץ אמנותי צמוד. "ירדנה היא הדבר הכי מדהים שהכרתי", נפעם מזור. "אין כאלה דברים. הפכנו למעין משפחה ויזמתי לא מעט שירים שהיא שרה, כולל 'עגילי דמאר', מאת דודו ברק ושוב יאיר קלינגר, שהיא שרה לכבוד שושנה דמארי, עם זכייתה בפרס ישראל וכולל 'שהשמש תעבור עלי', כשבא לי הרעיון להביא את המילים של יורם טהרלב להלחנה של חנן יובל".
התרעות פיקוד העורף