"מה נשים רוצות", אלבומו השלישי של פאר טסי (31), שהופיע לאחרונה שר טסי על "ג'ינסים קרועים" (מילים ולחן:  גילי זכאי): "אני זוכר את הימים בהם הג'ינסים הקרועים/ הלכו הכי חזק בארץ/ עם חמישים שקלים בכיס/ קניתי לי ולך כרטיס/ טיול לבואנוס איירס". ויש למילים האלה גם הסבר: "השיר הזה הוא לא רק על הג'ינסים, אלא על התקופה שבה הם היו באופנה".

אם כוונתך להתרפקות על העבר, רק היום ראיתי חבר'ה בג'ינסים קרועים.
"זה בדיוק הקטע. האופנה באה והולכת, וכדבריך גם חוזרת, כשאנחנו כל הזמן מתגעגעים למה שהיה פעם".
 

אתה מתגעגע?
"כן, אבל באותה מידה יודע להעריך את ההווה והעתיד".
 
איך אתה בוחר את השירים שאתה מבצע?
"לפי הרגש. אם זה עושה לי משהו בפנים ויש בו סיפור, זה עובד, כמובן בתנאי שהשיר גם יאתגר אותי לבצע אותו. בסופו של דבר, זה לא רק מדגדג את האוזן, המאזינים נשארים עם מלא חומר למחשבה".
 
לבד מזכאי, התגייסה סוללת כותבים לכתוב לך, בהם אבי אוחיון ("דרך השלום"), גל שריג, אריק זנטי, דודו מתנה, נדב אסולין, לאה זלוטניק, גל גדסי, אביחי מליחי, רמי לב ואפילו נתי לוי. שמת לב שהפעם נעלם כותב שבלט בשני אלבומיך הקודמים?
"למי אתה מתכוון?".
 
לך! באלבומך הראשון כתבת שישה מהשירים, בשני - ארבעה ואילו הפעם יש לך מעורבות חלקית רק בשניים מהשירים. מה קרה? נעלמה לך ההשראה?
"לא בדיוק. לפני הכל חשוב לי לשרת את האלבום שלי, לא את המותג 'פאר כותב שירים'. מה גם שאני לא מייצר הרבה שירים, אולי שלושה־ארבעה בשנה. לא את כולם אני בוחר להוציא. חלקם אני מעדיף להעביר לזמרים אחרים. למעשה, אני מעורב בכתיבה ובהלחנה של כל שיר, גם אם אני לא חתום עליו".


פאר טסי. צילום:רמי זרנגר

 
נראה שהשיר "ג'ננתני", שכתבה לאה זלוטניק, מסמל שיבה מסוימת מצדך למקורותיך התימניים.
"זאת הפעם הראשונה שאני מקליט שיר בתימנית, משהו שתמיד חלמתי לעשות. גדלתי בבית על שירה בשפה הזו, כולל כמובן קלטות של ציון גולן, וחלמתי שיום אחד נעשה דואט ביחד. השנה אירחתי אותו בפסטיבל הפסנתר והתחיל בינינו חיבור".
 
מרווח הזמן בין האלבום השני לנוכחי היה גדול יותר, בהשוואה למרווח בין הראשון לשני. אני טועה?
"אתה לא טועה. הפעם הלכנו לכיוונים אחרים בהפקה המוזיקלית, כשלוקח זמן להגיע למוצר המוגמר שאפשר להיות שלם איתו. כדי שהמוזיקה תצא הכי טוב שאפשר, הרשינו לעצמנו לאחר טיפה".

תקן אותי אם אני טועה: "דרך השלום" - גדול להיטי הזמר הים תיכוני בשנים האחרונות.
"אתקן אותך ואגיד: 'גדול להיטי המוזיקה הישראלית'".

ציפית לכזאת הצלחה היסטרית?
"ת'אמת? לא ציפיתי ללהיט בסדר גודל כזה. אף אחד לא יכול היה לצפות לעוצמה כזאת של הצלחה ענקית. קיבלתי מתנה".
 
"דרך השלום" שינה את חייך?
"'דרך השלום' שינה את חיי בכך שכיום יש פאר טסי (כן, הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי - יב"א) בכל בית בישראל, או במילים אחרות: אין אדם במדינה שלא מכיר את פאר טסי".
 
זה הקהל, אבל איך זה השפיע עליך?
"מלכתחילה הבנתי שצריך לקחת את הדברים בפרופורציה. נשארתי אותו פאר טסי, וכמו תמיד אני ממשיך לגור בפרדס חנה עם טל, שאיתה אני ביחד כבר 12 שנה ואותה נשאתי לאישה בסתיו, בשיא ההתפרסמות שלי".
 
נעשית אדם עשיר?
"לא, זה לא עשה אותי אדם עשיר, אבל קירב אותי לרווחה כלכלית".
 
לא חושש שהגעת בשלב מוקדם מדי לשיא שאי אפשר לשבור?
"אני לא מחפש שיאים. לא נראה לי שזה שיש לי את השיר הכי גדול שהיה כאן אי פעם אמור להפריע לי להתקדם. ההפך מכך - כשיש שיא, תמיד רוצים עוד יותר להגיע לשיא הבא".
 
בראיון קודם הבטחת לי שתופיע בקיסריה, כשהקהל ירצה.
"עובדה שהוא רצה ורוצה. הקיץ אני אמור להופיע זו השנה השלישית בקיסריה".
 
למה אתה הכי שואף?
"לקצת שקט ולהמשיך לחיות בתוך החלום שלי".