"לרוץ בתוך ענן", כך נקרא אלבום הבכורה של הילה סעדה (34), ונדמה שזה מה שהיא מרגישה עכשיו, אחרי שהאלבום יצא לחנויות, רגע לפני מופע ההשקה שייערך השבוע.
"אצלי הרצון תמיד גדול מהכל. אני פחות טובה בחישובים כלכליים, פשוט רואה את החלום, והולכת עליו עד הסוף. זו השקעה, תרתי משמע".
"העבודה התחילה לפני שנתיים בערך, עם שיעורי כתיבה פרטיים אצל יהלי סובול, בגג הבית שלו. אני מאוד פרפקציוניסטית והרגשתי שאני רוצה שהיצירה שלי תהיה ברמה הכי גבוהה, גם בטקסטים וגם בלחנים. דברים לא תוכננו מראש, אבל אחרי כמה מפגשים יהלי הרגיש מחובר לאלבום, והתחלנו ליצור גם לחנים ביחד. הוא לקח גיטרה, ובכל פעם שכתבנו שיר, הוא הלחין אותו. אני מרגישה שאני בת מזל שהוא שותף לאלבום הזה".
"המקומות שמהם כתבתי לא מאוד רחוקים ממני. את המקומות העמוקים של הבדידות, התשוקה והאהבה אני פוגשת גם עכשיו, אבל ממקום אחר. הייתי במסע חיפוש גדול, ועכשיו אני פוגשת את אותם צדדים אבל בזוגיות. הדרך היא אותה דרך, ואני לגמרי מרגישה הזדהות עם הטקסטים גם עכשיו. הם סך הרגעים בחיים שלי, שתמיד אתחבר אליהם בשנייה".
"מגיל צעיר הייתי שרה, רוקדת, משחקת ומחפש את הבמות. אומנם רק לפני שנתיים התחלתי את העבודה על האלבום, אבל הרבה שנים קודם כתבתי, מחקתי ועשיתי סקיצות. לקח הרבה זמן עד שהבשלתי והרגשתי שהחומרים מוכנים לאלבום בכורה. זה מסע חיפוש ארוך. את השירים הראשונים כתבתי בתחילת שנות ה-20 שלי, והם היו יותר בוסריים, תמימים ונאיביים. ועכשיו, ברוך השם, עם המפגש עם יהלי, הרגשתי שהצלחתי להביא את עצמי הכי במדויק".
"משתוקקת. זה מאוד חשוב לי. זה הבייבי שלי, ואני לגמרי שם. יותר מכל הצגה אחרת או פרויקט אחר בטלוויזיה או בקולנוע. שם את חלק מהפקה שלמה, פה אני בראש".
"זו הפקה כיפית לכל המשפחה, ואנשים באים בהמוניהם. מילדים ועד סבים וסבתות וכל מי שבאמצע. להופיע בפני 1,800 איש בערב, כמו בהיכל התרבות בתל אביב, זו התרגשות מדהימה. אנחנו שרים בלייב כל ערב ואני נהנית לשלב את המוזיקה והמשחק".
"יש לי תחושה שזה יהיה אפילו יותר טוב מהעונה הקודמת. אסי עזר כתב עונה מדהימה, ואפשר היה להרגיש את זה עוד משלב החזרות והקריאה של הטקסטים. גם בצילומים היה אדיר, והפכנו לסוג של משפחה".