הדבר הראשון שקפץ לי לראש כשביקרתי במוזיאון המוזיקה שנפתח לאחרונה בירושלים הוא שבחיים לא ראיתי כל כך הרבה כלי נגינה באותו מקום. תחשבו על כלי הנגינה הכי ביזארי שעולה לכם כרגע לראש – הוא כאן.
ההיסטוריה של השירה והמוזיקה העברית רצופה השפעות של התפוצות השונות: אנדלוסית, מזרח תיכונית, מזרח אירופית, מרוקאית, בלקנית ועוד. כגודל התפוצות - גודל ההשפעות, וכל ההיסטוריה הזאת נכנסה למוזיאון המוזיקה העברי החדש בירושלים, שהוקם במטרה לתת במה לתרבות העשירה של המוזיקה העברית על כל השפעותיה וגווניה.
המיזם המרהיב הזה הוא פרי חזונם המשותף של המוזיקאי אלדד לוי ואיש העסקים היהודי־צרפתי לורנט לוי, שהשקיע במוזיאון כ־20 מיליון שקלים. מבחינתם זה רק הנדבך הראשון בפרויקט כיכר המוזיקה - המורכב ממוזיאון, כיכר מוזיקה שבה יתקיימו הופעות לקהל הרחב, מסעדות, אודיטוריום למופעים, אקדמיה למוזיקה ועוד.
"אני חש מחויבות לתפקיד ההיסטורי של הלוויים בבית המקדש, שהיו אחראים על השירה והנגינה, וממשיך דרכם גם בתקופה הנוכחית. המוזיאון הוא חלק חשוב במערך להפצת ערכי ושורשי המוזיקה היהודית", מסביר אלדד, מוזיקאי יוצר ונגן סנטור פרסי מהטובים בארץ. בין היתר יזם את פרויקט הדגל "פרויקט מסעלה", ושיתף פעולה עם אמנים ישראלים כמו אביתר בנאי, אברהם טל, מאיר בנאי, שוטי הנבואה, יונתן רזאל, להקת שבע ו"פשוטי העם".
מוזיאון המוזיקה העברי, א'־ה' 17:00־09:00, ו' 13:00־09:00, מדרחוב יואל משה סלומון 12, נחלת שבעה, ירושלים