"אתה מכיר את הסמיילי של הוואטסאפ עם שני הלבבות בעיניים?" - שואלת יפעת זיו. "ככה הרגשנו עם שלמה". שלמה, אם לא ניחשתם, הוא שלמה גרוניך, אגדת מוזיקה מקומית. זיו מרכיבה עם שירה ז' כרמל וספיר רוזנבלט את הרכב הבנות הקסום האחיות לוז. אני תופס אותן בדרך מחזרה עם ה"אגדה" לקראת הופעתן עמו בצהרי שישי, ככוכב אורח בהשקת אלבום הבכורה שלהן בזאפה תל אביב, שם גם הוקלט בלייב אלבומן The Hazelnuts – Live!.
זיו: "לא הייתה לנו היכולת ללכת עם הדמיון כל כך רחוק, ולחלום לשתף פעולה עם מוזיקאים שהערצנו שנים. פשוט התאהבנו בסגנון מסוים וזרמנו איתו, בלי לדעת לאן זה יגיע".
האחיות לוז הן הרכב שנוצר יש מאין. הכל התחיל מתרגיל באקדמיה שבו הציעה כרמל לחברותיה, זיו וטליה אמזלג (שקדמה לרוזנבלט), לבצע את "ביי מיר ביסטו שיין", שיר של ההרכב "אנדרוז סיסטרז" שחלקו ביידיש משנות ה־30, שעליו גדלה בבית. "מהופעה חד־פעמית, התגלגלנו להרכב", מעידה כרמל. "מצאנו שאת סגנון הסווינג אפשר להלביש כמעט על כל דבר, אפילו על שיר של ביונסה".
כיום שלושתן תל אביביות, אך רוזנבלט (22) במקור מהיישוב הקהילתי סריגים (ליד קריית גת), ו"אחיותיה" נולדו בירושלים, שם למדה רוזנבלט בתיכון ליד האקדמיה למוזיקה. "אני שרה מאז שאני זוכרת את עצמי", מספרת רוזנבלט ומפגינה רוח נעורים חיננית. בצבא זימרה בלהקת חיל האוויר וכיום היא מזמרת לעתים בהרכב מחוץ לשלישייה.
התרעות פיקוד העורף