הגיטריסט יהודה קיסר, שניגן בכמה מהרגעים החשובים במוזיקה הישראלית, ממשיך בימים אלה לנגן בכניסות לסופרמרקטים של רשת מפורסמת ברחבי הארץ. בראיון לדנה ספקטור ורן שריג ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" אמר: "אני כועס על משרד התרבות. שרי התרבות הקודמים פנינו אליהם ואף אחד לא התייחס. מירי רגב שכן אכפת לה הולכת לשנות את החוק יחד עם חבר הכנסת איציק שמולי ("העבודה", "המחונה הציוני"), והם ידאגו לאמנים מכל הסוגים.
"אנחנו הולכים לכנסת, לתמוך בהצעת חוק של שמולי שתתמוך באמנים ותיקים, שיקבלו את הכבוד המגיע להם. אנחנו רוצים שיהיה כאן כמו בארצות אחרות, להקים עמותה, שאמנים מהסוג הזה מקבלים קצבה, כדי שלא יצטרכו להופיע ברחוב או להתחבא בבית. הנה, נחצ'ה היימן, כבר לא מקבל תמלוגים כי לא משמיעים את השירים שלו. ומצבו לא טוב. אני יודע על אמן ישראלי מאוד מפורסם שכל חודש נותן לו כסף כדי שיתקיים".
"אני עשיתי מוזיקה כל הזמן, ולאן שלקחו אותי הלכתי", אמר קיסר. "עשיתי המון הופעות התנדבות. כל אמן, וזה ידוע, חצי מההופעות שלו בקריירה הן בהתנדבות. אמן שתרם במשך 50 שנה הופעות בהתנדבות, כולל בצבא, מגיע למצב שכבר לא משתמשים בו, לא צריכים אותו, כי הדור התחלף, ואני מבין את זה. אני לא רוצה שיחזירו לי, וזה לא שלא נותנים לי לנגן. יש דור חדש ואני מבין את זה. אייל גולן מזמין אותי מתי שאני רוצה ואני מופיע אתו. ועכשיו, לפני כמה ימים, הייתי בתוכנית שלו 'אייל גולן קורא לך'. אתו אין לי בעיה. הבעיה היא בתרבות שעשינו בעבר".
על הנגינה ברחוב אמר קיסר: "ברחוב אני מנגן מנגינות שלי, אינסטרומנטאלי, אני לא שר, אני לא זמר, אני עם הגיטרה. אין לי תמלוגים מכתיבת שירים, יש לי קטעי נגינה. ולא רק אני. גם מירי אלוני עשתה ככה, וטוב שעשתה ככה. זה עוזר וקודם כל מחייה את הבן אדם. האדם אם הוא יישב בבית ולא יכול להשתמש באמנות שלו מכל מיני סיבות, הוא נרקב. ראינו לאחרונה את גבי שושן ז"ל שהגיע למצב של ייאוש וראינו מה שהוא עשה לעצמו. אני הצעתי לגבי שושן, כשהוא ראה אותי כמה פעמים באותו מצב בסופרמרקט ואמרתי לו 'בוא' והוא לא רצה לבוא. זה לצערי נגמר אחרת. אבל יש עוד אמנים. את המשורר דוד אבידן מצאו מת בבית. גם דודו טופז, לדעתי, זה מאותה סיבה. האדם רצה להמשיך לעשות את מה שהוא היה עושה כל החיים ועצרו בעדו".
ספקטור ושריג שאלו כיצד הגיע למצב הזה וקיסר סיפר: "לפני חמש שנים חליתי, עברתי ניתוח, ושכבתי במיטה המון זמן, לא יכולתי לתפקד. זה הרחיק אותי לאט לאט מהבמות, כי אנשים היו צריכים נגנים ונכנסו נגנים במקומי. ולא הייתה לי ברירה. בשביל לעשות את המעשה הזה ולנגן ברחוב, אני כחצי שנה היססתי, כן לא, כן לא.
"הרבה אמרו לי תראה את מירי אלוני שמופיעה בשוק הכרמל, למה שלא תעשה אותו דבר. ואזרתי אומץ, ויום אחד באתי לשוק עם הגיטרה ורמקול על הכתף וניגנתי. מסביבי נוצרה המולה גדולה, אנשים תמכו ועודדו ושמו לי כסף בכיסים. ופתאום הגיעו מכל התקשורת, נבהלתי ועזבתי את המקום, ניגנתי בערך שעה וברחתי. אחר כך כשהייתי לבד והסתכלתי על עצמי ראיתי פה 100 שקל ופה 50 שקל וזה עזר לי. אז חזרתי וככה המשכתי. וכל פעם שחסר לי אני הולך לעשות את זה".
"כולם אומרים לי שזה פוגע בכבודי וזה לא מתאים, בהתחלה גם אני הרגשתי ככה, זה פגע בי", הודה קיסר. "עכשיו אני מרגיש טוב מאוד, כי אנשים מעודדים אותי, מכבדים, מסמפטים, מעריכים. אני תמיד הייתי על במות גבוהות רחוק מהקהל, ועכשיו אני קרוב לקהל. במקביל הקמתי עכשיו הרכב חדש בשם 'יהודה והקיסרים'. הם לא הילדים שלי אבל הם הקיסרים שלי. בחרתי אנשים מיוחדים ונגנים מיוחדים, יצירתיים, יוצרים, מוכשרים ביותר. אני הולך לקחת את כל הקלאסיקות הגדולות מהתחום שלי, כמו 'בדד' ו'רקדי', שירים שלא ינוס ליחם אף פעם, וחיברתי אותם לשירים בינלאומיים שלא ינוס ליחם. כולם קוראים לי 'סנטנה הישראלי', והוא בשבילי אליל והוא מופיע השבוע בארץ, ואני הולך לראות אותו, קיבלתי הזמנות למופע. את השיר 'שבחי ירושלים', שהוא שיר בינלאומי, חיברתי אותו עם פתיחה של סנטנה".