פלא של "פלא", אלבום הילדים הקסום של עלמה זהר - שבימים אלה הפך למופע קסום לא פחות - נולד בנסיבות משפחתיות. לפני כמעט שנתיים וחצי נולד הלל (ה' בפתח), בנה בכורה, מאז הוא גדל למוזיקה. "כיאה לאמא זמרת, שגם כותבת, כל פעולה שלי איתו הייתה מלווה בשירים שנוצרו מאליהם", מספרת זוהר. "ביניהם שירי־משחק, שירי־אמבטיה, שירי־אוכל ובעיקר שירי־הרדמה רוויי תסכול מאחר שהילד שלי אף פעם לא ישן".
מדבריה של זהר ניכרת מגמה לחזור לשירי הילדים של פעם, כשאמנים דוגמת אריק איינשטיין יצרו לילדים, לאו דווקא משיקולים מסחריים.
"בעבר לא הופעתי בפני ילדים", מציינת זהר. "למעשה, פחדתי מהקהל הזה פחד מוות. אני הרי אחת ששרה, ומאוד לא שחקנית. פתאום אני מוצאת את עצמי גם מספרת במופע סיפורים, רוקדת, משחקת ומחליפה תלבושות. מבחינתי, כל תהליך העבודה על המופע, לרבות שיתוף הפעולה המבורך עם הבמאית ירדן בר־כוכבא, היה בשבילי טיפול עומק של להשתחרר ולשמוח, כשאגב כך יוצאות ממני איכויות שלא ידעתי שקיימות בי".
את מקומם של כל הגאדג'טים, תפס הפעם רפרטואר דימויי ילדותה של זהר, החרוטים בזיכרונה. כמו, לדוגמה, הזאב הרע, או "פעם הייתי דג קטן". "לא רק שבכתיבת השירים חזרתי לילדות שלי, אלא שאיתם צף ועלה הסאונד מאז", היא אומרת. בעקבות השיר "שני אינדיאנים", מופיעה זהר עם כובע נוצות אינדיאני. "לא יודעת מאיפה זה בא", היא תוהה, "אבל יש לי אובססיה לא ברורה לגבי אינדיאנים, שלדמויות שלהם התחפשתי בערך מגיל שנתיים. במופע אני מחופשת לסינית, גם לאפריקאית, אבל כשאני עוברת לאינדיאנית, עולה איזה אור על פני הקהל. יש משהו בדמות הזאת, שפותחת את הלב לכל מי שפוגש בה".
רוב החומר באלבום הוא פרי עטה של זהר. יוצאי דופן הם "ילד יפה" של ג'ון לנון, שכאשר היא נתקעה בתרגומו, היא קראה לדגל, בשיתוף פעולה ראשון כזה לגביהם, את אביה החורג, יענק'לה רוטבליט, "כשאגב תרומתו לתרגום, הבנתי את הגאונות שלו". בנוסף, מביאה זהר לילדים את ז'ורז' ברסאנס בשיר "אי שם בלב", המוכר בביצועה של קורין אלאל.
את השיר "שלג", ממנו מבצבץ השלג הירושלמי, הלחין לה אסי איילון, המפיק המוזיקלי המעולה הקבוע שלה. "זאת אחת מהמתנות שקיבלתי מאסי כשהייתי בחופשת הלידה", היא מספרת. "בגלל שהייתי עסוקה בדברים אחרים, הוא קיבל ממני חופש פעולה ונהג להפתיע אותי. למשל, כשכתבתי את 'גלגולים', היה לי בדמיון משהו אפריקאי ולמחרת קיבלתי אותו מאסי כשיר אירי עם כינור. 'חירבת את השיר', אמרתי לו, ומהר מאוד התאהבתי בעיבוד שלו". היא מאוהבת - כמונו - גם בצד החזותי שובה הלב של האלבום. "זה הודות לשכנה שלי, הגרפיקאית שרה פלוט, שהייתה גרה מולי דלת ליד דלת", מתלהבת זהר. "ילדנו את הבנים שלנו ביחד, וגידלנו אותם כמו תאומים. מהסקיצה הראשונה, התגלה איזשהו קסם במה שהיא יצרה".
הערה אחרונה. זהר לא מסתפקת במופע בשירי "פלא". "הוספתי שירים שיכולים לקסום לילדים, כמו 'מיליארד סינים', של אריאל זילבר ו'למון טרי', של דורי בן־זאב", היא מדווחת, ומבשרת שבמקביל לכל ערוץ הילדים שהתחיל להתנקז לתוכה, נרקם בה אלבום חדש למבוגרים. "אני מקווה שזה יהיה עם אותה שמחת חיים שהתלוותה ל'פלא'".
"בדרך כלל אני בן אדם שעושה אלבומים בייסורי נפש, עם תחושה שאני חייבת לומר את האמת על הקיום האנושי", היא מעידה על עצמה. "נראה לי, שלשם שינוי, האלבום הבא שלי למבוגרים יהיה כיפי כזה, למרות שספק אם אצליח להשתחרר מהנטייה שלי לכיוון המחאה".
התרעות פיקוד העורף