"כששואלים מישהו למה הוא היה פורץ דרך, הוא לא באמת יכול לענות על זה", אומרת סי היימן, כשהיא מנסה להסביר את סוד הצלחת אלבומה הראשון, שיצא באמצע שנות ה–80, והפך אותה לאחד הקולות הדומיננטיים של הרוק הנשי בישראל, ובין הבודדים באותה תקופה. "כשזה קרה, זה בער לבד, כאילו נבחרתי מהרגע הראשון להיות זו שתכיל בתוכה את האחר והשונה, להיות זו שתשמיע את קולן של הנשים האמיצות שמהוות השראה".
אלה היו השנים שבהן פרח הרוק המקומי עם להקות כמו משינה, תיסלם ובנזין ובמקביל החלה לצמוח סצינה מקומית של סינגר סונגרייטריות. לצד רוקריות ותיקות כמו ריקי גל ואסתר שמיר, שהגישו רוק אישי, היימן, שסיפרה אז כי היא רוצה להיות ג'ניס ג'ופלין הישראלית, פרצה לתודעה עם מוזיקה ספוגת מסרים חברתיים, רעיונות שעליהם דיברה גם בראיונות בתקשורת ובהופעות.
בשלהי 86' היימן החלה לחרוש מועדונים קטנים ואפופי עשן וגיבשה חומרים לאלבום הבכורה שלה. היא הוציאה מספר שירים לרדיו, שלא זכו להצלחה, בהם "קונטקט", דואט עם גבי שושן ז"ל, ו"תנו לי גיטרה חשמלית", שאותו ביצעה יחד עם "להקה מקומית" בפסטיבל שירי הילדים.
האלבום "סי היימן ולהקה מקומית" יצא ב–87' ומהווה אבן דרך ברוק הנשי הישראלי: פחות עיסוק בפן האישי ויותר במחאה. 12 שירי רוק רך כלל האלבום, ואת כולם כתבה והלחינה היימן בעצמה, מלבד "לא עובדת בשביל אף אחד" שכתב והלחין רן עפרון, שהיה בן זוגה של היימן. ב"להקה מקומית" שליוותה את היימן ניגנו עפרון הקלידן, הגיטריסט קובי אייזנמן, המתופף המנוח ז'אן ז'אק גולדברג והבסיסט צוף פילוסוף (תיסלם). מלבד הלהקה, ניגנו באלבום כמה שמות מכובדים, בהם רמי קלינשטיין בפסנתר, ז'אן פול זימבריס על כלי הקשה וגם אביה של היימן, נחצ'ה, תרם את חלקו באקורדיון. לעיבוד ולהפקה המוזיקלית של אלבום זה היה אחראי לא אחר מאשר משה לוי.
עם צאתו, זכה האלבום להצלחה כבירה בזכות להיטי ענק כמו "גיבור גדול" המחאתי ו"לא עובדת בשביל אף אחד" הפמיניסטי. "הזמן טס", אומרת היימן על התקליט, שבשנה הבאה ימלאו 30 שנה ליציאתו. "כשאני פוגשת אנשים שהיו איתי שם, הם עדיין נראים לי ילדי רוק, רק שהם טיפה התבגרו".
מלבד "גיבור גדול" היה עוד להיט באלבום, "לא עובדת בשביל אף אחד", שעורר תהודה והפך לאחד משירי המחאה הפמיניסטיים הבולטים בתולדות המוזיקה הישראלית. דווקא את השיר הזה כתב גבר, הלא הוא רן עפרון.
"טוב, אז ככה, זה הסיפור הלא ידוע על 'לא עובדת בשביל אף אחד': ניגַנו במועדונים אז, היו לנו חמישה שירים מהאלבום ובשאר המופע ביצענו שירים באנגלית", מספרת היימן. "יום אחד רני כתב שיר מרד על זה שאני מנהלת את הלהקה, שכללה רק בנים. זה היה סוג של מרד רוק'נרול של הבנים נגד הבנות. הוא נכנס לאולפן בדיוק כשהקלטנו את 'גיבור גדול' ושר לי 'אנ'לא עובד בשביל אף אחד, לא עובד גם בשבילך'. יעקב גלעד, שהיה באולפן יחד עם יהודה פוליקר בזמן סשן ל'אפר ואבק', עצר וחזר ואמר לרני: 'מה זה?', אז רני סיפר לו שזה שיר מרד נגד הבת שבלהקה. משם, הכל היסטוריה: יעקב אמר לו: 'תוסיף מהר ת', והשיר הזה יעשה אותך מאוד עשיר'. וכך נולד 'לא עובדת בשביל אף אחד'".
בניגוד לתקופה שבה פרצה היימן, היום הרוק הישראלי חבוט ומדשדש לצד הדרך שבה מובילה באין מפריע המוזיקה הים–תיכונית. "אני חושבת שלאור מצב הרוק בימים אלו, חיי רוק'נרול הפכו לדבר כמעט בלתי אפשרי", היא אומרת. "אז, באותה תקופה, הופענו, הקלטנו, לא הפסקנו ליצור, לנגן, זה כל מה שעשינו. הייתי קמה בבוקר, כותבת שיר חדש, עושה חזרות עם 'להקה מקומית', נכנסת לאולפן להקליט, נכנסת לוואן, ונוסעת להופעה. היום זה יותר מדי מסובך, משום שהקהל ניזון בראש ובראשונה ממדיה חברתית, חשוף להמון חומר נגיש, שומע, צורב, מוריד כל שיר שהוא רוצה בלי לצאת מהבית כדי לראות את האמן שר אותו. כל העולם נמצא בתהליך הזה, אבל תשים לב שהלהקות הוותיקות בארץ ובעולם ממשיכות במסע הרוק'נרול שלהן, כי יש להן קהל. בתוכנית שלי 'סי הלילה' ברשת ג' (שלישי, 23:00) אני נותנת פלטפורמה של שעתיים רק לרוק הצעיר בישראל, וכואב לי שאני כמעט הפלטפורמה היחידה".
בימים אלה היא עובדת על אלבום חדש, שבע שנים לאחר צאת האלבום האחרון, שייקרא "מחשבת מסלול מחדש". לפני כשנתיים פתחה פרויקט בהד־סטארט למימון מסע הופעות לציון 25 שנה על הבמה. "למעשה, האלבום החל כבר שם", היא אומרת, "אבל לא כל ששת השירים שיצאו מאז ייכללו באלבום. אני משאירה כמה הפתעות למסלול שאני מחשבת מחדש". האלבום צפוי לצאת בסתיו–חורף הקרובים.
בשיר "קרקס", שהוציאה לפני כחודשיים, היא חוזרת למקורות עם טקסט מחאתי: "בקרקס הזה אין מלך / אבל יש פה מהכל / מובילי דעה קדושים טורפי אדם / ושנאה קטנה בינינו אם כל המלחמות".
ההופעה הבאה של סי היימן תהיה ב-27.8 כיכר קדומים יפו.
התרעות פיקוד העורף