מה המשותף ל"לילה לילה" המיתולוגי שהלחין מרדכי זעירא, ל"הגברים בוכים בלילה" הצובט בנשמה ששר אבנר גדסי, ל"חלון לים התיכון" אה-לה פוליקר ול"נכון, את יפה" המתריס של אפרים שמיר? - ניחשתם? לא? לא נורא. "זה חלק מהניסיון שלנו לפצח את הישראליות", מפענח המוזיקאי יאיר יונה, המעלה הערב עם תומר שרון (תומש) את מופעם המשותף "רדיו אינשאללה".
הם כה שונים, תומש המוחצן והתיאטרלי ויונה המזוקן והנחבא אל הגיטרה שלו, אבל כשנזרקה לעברו של תומש כפפה בצורת הזמנה מפתיעה לבוא ולשיר בלוז בפסטיבל אבו גוש הקלאסי, הוא ידע שיוכל להרים אותה רק כשלצידו מוזיקאי מחונן דוגמת יונה. יונה מספר: "תומש פנה אלי אחרי שזכר שפעם שיתפנו פעולה באיזה מופע אלתורים, ושאל אם בא לי על בלוז ישראלי".
בא לך?
"בא לי מאוד, אם כי תומש פנה אלי בתור איש בלוז, ואני לא ממש כזה. בחרנו יחד את השירים, תומש כתב קטעי קישור, אני הכנתי את העיבודים ומנגן בגיטרה - וכשאיתנו נגן כלי ההקשה גלעד דוברצקי ונגן הקונטרבס שי חזן, יצא לנו אחלה מופע".
ותומש?
"לא רק שהוא מוכשר כמו שד ומצחיק, אלא שהעבודה איתו ממש כיפית".
לאחרונה הוציא יונה את אלבום הסולו השביעי שלו, "חרב", אלבום שעוד לא היה כמותו והוא שונה לחלוטין מ"רדיו אינשאללה".
"יום אחד נדהמתי לראות את הכרמל עולה באש", שולף יונה את החרב מנדנה. "מחדל נורא התרחש מול עינינו. זה זרק אותי אחורה למחדלים שהיו, כמו מחדל מחסני החירום במלחמת לבנון השנייה ומחדל גשר המכבייה, והביא אותי למחדל המחדלים שהיה במלחמת יום הכיפורים. אנחנו מדינה למודת מחדלים. פתאום זה קורה, חוטפים פגיעה בכנף וממשיכים הלאה במין אזלת יד של מה יכולנו לעשות, ותמיד יש לאן לגלגל את האשמה".
יאיר יונה (35), דמות מוכרת בתעשיית התקליטים, העוסק בשיווק באינטרנט, מדבר בשקט, אבל נשמע נסער מבפנים. "חרב" שלו הוא הפסקול הדמיוני שחיבר למלחמה הקשה ההיא עם מוזיקה מטלטלת, שבה שזורות שתי הקלטות קשר מקוריות מהמלחמה בת ה-40 וקצת, שקיבל מארכיון משרד הביטחון.
האלבום שלך הוא פסקול מצמרר של מלחמה, אבל המוטו שלו לקוח מפרק ל' בדברים: "ובחרת בחיים, למען תחיה".
"ככה זה. אחרי שעוברים מלחמה, נשארים החיים עצמם. לא חיפשתי ליצור אלבום של מלחמה בשביל מלחמה, אלא להעביר את המאזין חוויה שתבהיר לו אילו מחירים גובה מלחמה מהאנשים. בסוף יש להניח את החרבות ולדעת לחיות".
בדרך כלל הקהל מצפה לאלבומים של שירים, לאו דווקא לפסקולים.
"זכותו. בדרך כלל באלבומי מלחמה יש שירי שכול ועצב או, להבדיל, שירי ניצחון, כמו שהיה אחרי מלחמת ששת הימים. כאן המאזינים אמורים להתרכז במוזיקה עצמה".
למי אתה עמל, אם ברור לך מראש שהאלבום לא יהיה להיט?
"קודם כל אני עמל לעצמי ולמי שמוכן להאזין לאלבום הזה. לא באתי עם משנה סדורה לאן הוא אמור ללכת. מתחברים אליו משוחררים טריים מצה"ל בצד אנשים משכבת הגיל של ההורים שלי ומעלה. כל אחד לוקח מהאלבום משהו אחר".
איך זה מתחבר ל"רדיו אינשאללה"?
"זה לא מתחבר. ואולי כן. הן המופע והן אלבום, שאין ביניהם שום קשר חוץ מזה שאני בשניהם, הם איכשהו חלק מהישראליות שלנו ושלי, כמי שהוא תבנית נוף מולדתו. אני אוהב לתת לקרקע להישמט מתחת לרגלַי, ולהתחיל דברים מהתחלה".
והלקח מ"חרב"?
"הוא מזעזע כעת בחדשות. היום רעידת אדמה באיטליה, מחר אולי בבקעת הירדן. הרי זה אסון שהיה ידוע כי יקרה ויגבה מחיר יקר, לאחריו יחקרו מי אשם במחדל האי מוכנות".
"רדיו אינשאללה". הלילה (שני)ב-21:00, מועדון "האזור", תל אביב