הם כה שונים, תומש המוחצן והתיאטרלי ויונה המזוקן והנחבא אל הגיטרה שלו, אבל כשנזרקה לעברו של תומש כפפה בצורת הזמנה מפתיעה לבוא ולשיר בלוז בפסטיבל אבו גוש הקלאסי, הוא ידע שיוכל להרים אותה רק כשלצידו מוזיקאי מחונן דוגמת יונה. יונה מספר: "תומש פנה אלי אחרי שזכר שפעם שיתפנו פעולה באיזה מופע אלתורים, ושאל אם בא לי על בלוז ישראלי".
לאחרונה הוציא יונה את אלבום הסולו השביעי שלו, "חרב", אלבום שעוד לא היה כמותו והוא שונה לחלוטין מ"רדיו אינשאללה".
"יום אחד נדהמתי לראות את הכרמל עולה באש", שולף יונה את החרב מנדנה. "מחדל נורא התרחש מול עינינו. זה זרק אותי אחורה למחדלים שהיו, כמו מחדל מחסני החירום במלחמת לבנון השנייה ומחדל גשר המכבייה, והביא אותי למחדל המחדלים שהיה במלחמת יום הכיפורים. אנחנו מדינה למודת מחדלים. פתאום זה קורה, חוטפים פגיעה בכנף וממשיכים הלאה במין אזלת יד של מה יכולנו לעשות, ותמיד יש לאן לגלגל את האשמה".
יאיר יונה (35), דמות מוכרת בתעשיית התקליטים, העוסק בשיווק באינטרנט, מדבר בשקט, אבל נשמע נסער מבפנים. "חרב" שלו הוא הפסקול הדמיוני שחיבר למלחמה הקשה ההיא עם מוזיקה מטלטלת, שבה שזורות שתי הקלטות קשר מקוריות מהמלחמה בת ה-40 וקצת, שקיבל מארכיון משרד הביטחון.