שיחה מפתיעה לתאמר נפאר: "לאכול לי את הבשר זאת אחווה?"

דרור: "שלום, אנחנו מדברים פה לגבי המופע".

שי: "אתה באת ושרת לנו מחמוד דרוויש".

גוטליב: "עם יוסי צברי".

דרור: "ואתה דווקא לא מתנצל על השירה. אתה אומר שזה היה במקום, הכל בסדר"

תאמר: "קודם כל, עם מי אני מדבר? מה שלומכם?"

גוטליב: "בדיוק".

שי: "אנחנו בסדר גמור".

גוטליב: "סבאח אל חיר".

דרור: "עם הרדיו, אנחנו".

שי: "אנחנו תכנית".

תאמר: "אני יודע רדיו, רק איזו תחנה ככה תגידו לי".

שי: "אני, אני אגיד לך".

לאה: "103".

שי: "תוכנית הבוקר 103FM ואנחנו פה ושמענו, ואנחנו מאוד מאוד...".

תאמר: "מי זה אנחנו?"

שי: "שי ואורי ודרור".

תאמר: "שי? מה שלומכם, שי ודרור".

דרור: "אנחנו בסדר, אני רואה שאתה בשאנטי. כל הסערה מסביב ואתה ככה בכיף".

שי: "למה בחרת דווקא את השיר הזה, עם המשפטים האלה, למה?"

תאמר: "איזה משפטים?"

שי: "שהוא רוצה לאכול לי את הבשר".

תאמר: "אתה יודע שזה לא היה בשיר?"

שי: "בסדר, אבל זה מהשיר הזה".

תאמר: "כן, אבל זה שיר ארוך, לא השתמשנו בשורה הזו".

לאה: "אבל מה ציטטתם בדיוק?"

תאמר: "מה שציטטנו, זה היה אחווה בין ערבי-יהודי לערבי-פלסטיני".

גוטליב: "זו אחווה".

שי: "איזה אחווה? לאכול לי את הבשר? לאכול לי את הבשר זה אחווה?"

גוטליב: "לא, זה לא מה שהם שרו".

לאה: "נו, אני מנסה להבין מה הוא הציטוט האמיתי שנאמר".

שי: "(מצטט) 'תרשום אני ערבי', כן?"

תאמר: "תרשום אני ערבי, ומספר התעודת זהות שלי הוא חמישים אלף. תרשום אני ערבי ואני מחכה לילד התשיעי שלי, האם זה מכעיס אותך?".

שי: "אתה יודע מה? זה מכעיס אותי".

דרור: " אז תרשום שזה לא מתאים לפרס אופיר. תרשום, תרשום את זה, זה לא מתאים לפרס אופיר".

שי: "זה מכעיס אותי שאתם עושים כל כך הרבה ילדים ואחר כך אתם תשתלטו פה על המדינה. כן".

תאמר: "יש לי רק שניים סך הכל".

שי: "לא אתה".

דרור: "בכללי".

שי: "אבל בשיר הוא עושה כבר ילד תשיעי".

לאה: "לא הגיע הזמן לעוד אחד, אגב?"

תאמר: "שמישהו מבני ברק בפעם הבאה יעשה גם את אותו שיר".

דרור: "למה אתם כל הזמן עם הדרוויש הזה. אתה רואה שזה מעצבן. תאהבו זמרים, משוררים אחרים".

שי: "שלמה ארצי".

דרור: "הנה, עם שלמה ארצי אין שום בעיה".

תאמר: "לא, איך קוראים לו?".

שי: "מה יש? אתה יודע מה? אני אגיד לך משהו...".

תאמר: "'אחמד רוצה לפוצץ את המכללה', איך קוראים לו? עמיר בניון".

שי: "סליחה סליחה, גם לשלמה ארצי יש... רגע אחד, נאסר".

תאמר: "נאפר, נאפר".

שי: "לשלמה ארצי יש 'תרשום תרשום, רושם רושם'".

דרור: "נכון".

לאה: "נכון".

שי: "'תרשום פצועים שצועקים וזה נורמלי', מה יש?"

דרור: "הייתם עושים קטע מסטטיק ובן-אל, תאמין לי, זה היה עם הרבה יותר טעם".

לאה: "ואוו, הייתם מרימים שם את האירוע".

תאמר: "זה דווקא, זה דווקא ישמח את מירי, כי נגיד 'למה לא איביזה' - כן, תלכו לאיביזה. זה דווקא טוב".

(צוחקים).

לאה: "אוי ואבוי".

גוטליב: "זה נכון, זה נכון".

שי: "תגיד, אם היית הולך לשיר בטקס פרסי האוסקר הפלסטיני, האם היית משלב מילים מתוך שירים של ביאליק?"

תאמר: "יכול להיות".