גידי גוב הוציא בשנת 1987 את אלבומו "דרך ארץ", שנחשב לאחד האלבומים הבולטים ברוק הישראלי בשנות השמונים. האלבום, בהפקתו המוזיקלית של לואי להב, כלל שורת להיטים כמו "שלל שרב", "כמעט סתיו", "לוליטה", שיר הנושא "דרך ארץ", ושני שירים עצובים ומצליחים מאוד, "פרח" ו"יורם". באלבום לקחו חלק יוצרים מובחרים כמו מאיר אריאל ז"ל, יהודה פוליקר, עלי מוהר ז"ל, צרויה להב, מאיר ויזלטיר ומשה לוי.
על סגנון השירה שלו באלבום, שנשמע צרוד, אמר גוב: "היה לי קשה. אני סבלתי. זה לא עניין של צרוד. כשאתה שר שש שעות, שמונה שעות, אתה מצטרד טבעי וגם נגמר מזה. אז הייתי בידי לואי, ואתה עושה החלטה שאתה לא הולך לריב אתו. אמרתי זה הבן אדם, הוא יודע ואוקיי, נלך ביחד, מה שהוא רוצה. אני מאוד נהנה לשמוע את זה. זה יותר קרוב למה שאני שר היום מדברים אחרים. ברבות הימים, היום נגיד, כשאני בן 66, אני שר מה שיוצא ומשתדל לשיר הכי מדויק שאני יכול. הזעקה הזו של אז, היא בסדר, אבל אני לא יכול לעבוד בזה".
לדברי גוב כל השירים באלבום החלו מלחנים, שאת רובם הלחין יהודה פוליקר, ועליהם הולבשו טקסטים. פוליקר עצמו הצטרף לשיחה וסיפר: "גידי בחר אותי. הוא בא אלי לקחת שיר או שניים, אבל השמעתי לו עוד שיר ועוד שיר, והוא רצה גם וגם וגם, ובסוף נהיה תקליט שלם".
גוב הוסיף: "יהודה הוא אבן דרך בחיי. זה תקליט שלו. באתי אליו עוד ב'עיניים שלי' ו'בזזתי' אותו. אני לא כותב שירים וזה כמו להיכנס להיכל שבו יש הרבה זהב זרוק על הרצפה, ככה היה אתו. אהבתי באמת וזה היה מקסים. זה לקח אותי לעולם, העיף אותי. וזה לא הפסיק גם אחרי זה. היה לנו סיבוב הופעות משותף מדהים וגם היום אנחנו נפגשים, זה באהבה רבה".
התרעות פיקוד העורף