ועוד איך עובדים. השניים חזרו מהודו עם הגיטרות, הסקסופון, החצוצרה והקלרינט, וגם עם ארסנל חומרים וקליפים שצילמו שם, והחליטו להפוך את הפרויקט החברי הזה להרכב לכל דבר, עם חבורה של מוזיקאים מוכשרים. "ידענו את מי אנחנו רוצים וזה התגשם", אומר ששון, "סימנו אותם מראש אחד אחרי השני".
התוצאה: "רבע לאפריקה" (Quarter To Africa) - ההרכב שעושה הכי הרבה חשק להזיז ת'גוף. "לסאונד הראשוני שיצא בחדר, זה שהיה לשנינו בראש, וזה שהתגבש לכדי משהו, החלטנו לקרוא אפרו־ערב", מעדכן בשארי, "ואם את רוצה לדבר על השם שלנו, זה באמת הקשר: הרבע מתקשר לרבעי הטון של המקאמה הערבית, ואפריקה היא הצליל ששזור בכל יסודות המוזיקה שיש היום".
למרות המקאמה הערבית ואפריקה, ששון טוען שזאת להקה ישראלית לכל דבר: "יש בנו שלושה חלקים: ירושלמי, טברייני ותל אביבי. הטברייני זה אני. גדלתי למוזיקת פולקלור, כי לאבא שלי הייתה להקת חתונות. אליסף בא מהעדה התימנית בירושלים, ועכשיו אנחנו גרים בתל אביב".
הפאזל המוזיקלי שלהם מורכב מגורמים שונים, אבל חיבור אחד: גרוב אופטימי, חיובי ושמח, שונה תכלית השינוי מהנוף המסוכסך מסביב. "אני אומר כן לאופטימיות", אומר באשרי. "באנו לעולם להיאחז בטוב". "המוזיקה שלנו מסתכלת למציאות בעיניים", מוסיף ששון, "אנחנו לא רק בהפי וג'וי, אבל אנחנו מעדיפים לראות את הצד הטוב של הדברים. יותר קל לחיות ככה. גם מוזיקלית".
מתברר שהפוזיטיביות המוקרנת מהם הצליחה להדביק גם את אבישי כהן, המוזיקאי הבינלאומי המוערך, ששמע עליהם באקראי, התלהב והחליט לג'מג'ם איתם. הג'אם הפך נגינה משותפת והקלטת שני שירים משותפים. כהן גם יגיע להתארח במופע ההשקה לאלבום הבכורה שיתקיים בתחילת ינואר במועדון "בארבי" בתל אביב, יחד עם אסתר רדא ונצ'י נץ, שגם שר איתם בשיר "תן תלייבאק".
בינתיים הם מופיעים בפסטיבלים שונים: אינדינגב, אינדיסיטי ועוד פסטיבלים נטולי אינדי בטייטל. "אין ספק שההופעות זה הניסיון הכי טוב שיש לנו, יחד עם זמן האולפן, שם אנחנו יכולים לדייק, להבין וללמוד על עצמנו". הם בעצמם יודעים שהסאונד שלהם עשוי לתפוס חזק בחו"ל ומכוונים לשם. "אנחנו עובדים על זה", הם אומרים. "הזמן יגיע - ביג טיים".
התרעות פיקוד העורף