"בנאדיק" - פיוז'ן ערבי־מערבי בניחוח רב־תרבותי, מכיל כמה שיתופי פעולה מסקרנים עם דקלה, דודו טסה והראל סקעת. חוץ מהשירים בעברית, מבצעת קדרי כמה יצירות בשפת אמה, כולל מחרוזת ערבית ("ביני ובינכ", "ליה תישקי", "כולו עאלם", "חלווין", "לכתב ע אווראק אלשג'ר") שנמשכת 14 דקות, ודואט עם הראפר אבי מסיקה לקלאסיקה ערבית בטוויסט עכשווי.
"אני שרה בדיוק כמו שאני מדברת. אני יכולה לדבר עם אמא שלי בערבית, ומדי פעם ייכנסו מילים בעברית. זה הדיבור שלי. ככה גם השירים שלי - 'אנא בחיבאק' ו'חייאתי', שחצי מהפזמון שלהם בערבית. זאת השפה שלי, עברית־ערבית. אין לי הגדרה. זה הדבר שאני הכי לא רוצה. אל תשימו לי הגדרה. תנו לי להרגיש חופשייה ומאושרת, וככה כל אחד יכול להתחבר למה שבא לו. אין הגדרה חד משמעית. אני שרה לכולם. אני באה לשמח אנשים. ואני מודה כל יום שקיבלתי את הכלים לעשות את זה".
לצד המוזיקה מטפחת קדרי גם קריירת משחק, ובימים אלו היא בחזרות קדחתניות לשני מחזות זמר במקביל: "סוליקא" - בבימויו של אורי פסטר - כחלק מ"חג המחזמר", ו"צליל מיתר" - מחזמר משירי אייל גולן, שכתב ומביים מאור זגורי. "יש לי חלום לשחק מאז שהייתי ילדה", היא אומרת. "זה נמצא בתוכי עמוק גם בשירה. כשאני מופיעה, אני בעצם משחקת, וכל כולי בתוך השיר. לכן למדתי משחק אצל יורם לוינשטיין, וכל הזמן חיפשתי את ההזדמנות לקחת את זה צעד אחד קדימה. ההצעה שקיבלתי מאורי פסטר הגיעה אלי בדיוק בזמן".