רבים הזילו דמעות במהלך ההספדים לזמרת שהייתה אבן יסוד במוזיקה המזרחית והישראלית שפרצה גבולות ונכנסה ללבבות של רבים. במהלך הלוויה שרו הנוכחים בהתרגשות את "צלצולי פעמונים" ואת "היכן החייל", השיר הראשון אתו פרצה את הקריירה המוזיקלית שלה.
העיתונאי רינו צרור ספד לה: "אהובה היתה הפרח. אהובה שלי היא יוצרת לפני הכל. יוצרת בעיניים, העיניים שלה נוצצות מהיצירה. היא עצמה יצירה גדולה. היתה לך שמחת היוצר, שמחה של אהבה. היית יוצרת ופורצת דרך. ידעת מהו החלום, מהי הפנטזיה ומהי המציאות. את המציאות לימדת אותנו שאפשר לשיר גם בלי קול, בלי מיתרים לימדת אותנו שתמיד אפשר לשיר כל כך בכינו כשיצאנו ממלחמת יום כיפור ושמענו את שירך "היכן החייל", נתת לנו קול עז שיש מי שחושב כמונו, ונתת לנו קול עד היום. אהובה שלי, גיבורה גדולה".
שרת התרבות מירי רגב ספדה לעוזרי בהלווייתה: "אהובה היקרה. היית פורצת דרך, מילאת אותנו בהשראה. הפעמונים שלך צלצלו לכולנו. היית מפורצי הדרך של הזמר המזרחי וקיבלת את ההכרה רק בשנים האחרונות. זה היה הניצחון שלך על ההגמוניה. הניצחון השני שלך היה על המחלה והמשכת להופיע וליצור. את ושותפיך לדרך סללתם את דרכו של הזמר הים תיכוני. לא נבהלתם מאלה שרצו שתישארו בכרם התימנים. לא נבהלתם מהזלזול ומאי השמעת שיריכם בתחנות רדיו. שמעו אותכם המוני עם ישראל בקלטות בכל מקום".
השרה רגב הוסיפה: "לא היית צריכה במה ולא היית צריכה תפאורה כדי להפוך לכוכבת בלתי מעורערת. בלב שלך הגדול והרחב היה מקום לכל עם ישראל. זה התבטא בכל שורה ושורה שכתבת. עזרת ושיתפת פעולה עם כל מי שרק ביקש. יותר מכל אהבת אהובה את חיילי צבא ההגנה לישראל. דאגת להם. אני מבטיחה לך להמשיך ולהרחיב את גבולות התרבות הישראלית עד שתתמלא בצלילים ממערב ועד למזרח".
שר האוצר משה כחלון הגיע גם הוא להלוויה ואמר: "עצרתי את ההצבעות על התקציב ובאתי להלוויה. לא זכיתי להכיר את אהובה באופן אישי. היא היתה עבורי סמל של פורצי דרך. אני מעריץ אותה".
בין אלו שכבר הגיעו לבית העלמין היה הזמר וקרוב משפחתה דקלון וסיפר בעצב: "אהובה הייתה פייטרית, המוזיקה נתנה לה את הכוח להמשיך ולהילחם. המוזיקה שלה תמיד הייתה מיוחדת ולא היה לה תחליף. גם אחרי שחלתה היא המשיכה ליצור. המוזיקה החזיקה אותה כל השנים. היא הייתה החמצן שלה. אהובה היא יחידה במינה". דקלון סיפר עוד כי "העצב כבד, אבל חבריה ובני משפחתה המשיכו לבקר אותה בחודש האחרון כשאושפזה וחיזקו אותה. עצוב לי מאוד".
רון שובל, שקיבל את ההזדמנות הראשונה על הבמה אצל עוזרי אמר: "כל כך עצוב לי. בשבועיים האלה הייתי באבל כי גם אחותי נפטרה וקמתי לפני שבוע משבעה, ועכשיו הבשורה הקשה הזאת. אני שמח שלפחות זכיתי לבקר אותה בתל השומר, נכנסתי לחדר והיינו לבד שנינו. איחלתי לה רפואה שלמה והיא שמחה שהגעתי זה היה מפגש עמוק וריגשי ידעתי שהמצב שלה לא פשוט אבל לצערי היא נפטרה מהמחלה הארורה שאחותי גם נפטרה ממנה".
כואב הלב. אהובה היא חלק מחיי חלק מהקריירה שלי, היא גילתה אותי בגיל 13 בכרם התימנים, היא הוציאה לי אלבום בגיל 14 כתבה לי את כל השירים, לימדה אותי לשיר. הייתי מבלה את רוב הילדות שלי בבית שלה, היא חברה של אמא שלי ושל המשפחה, היא גדלה איתנו בשכונה. היא העלתה אותי לשיר עוד לפני שבועז שרעבי לקח אותי תחת טיפוחיו. הייתי מופיע איתה בחתונות, אני חייב לה המון. אפשר להגיד שחלק מהקריירה שלי זה בזכות אהובה שנתנה לי את הפוש הראשוני ואני חייב לה על כך המון, היא ממש כמו אמא שלי היא יקרה לליבי ואני מדבר איתך ונחנק במילים כי אין מילים על אהובה.
לאחר שהתגלה גידול במיתרי קולה היא עברה ניתוח לכריתתם ונאלצה להפסיק לשיר אך לא ויתרה על המוזיקה שהייתה כל עולמה ובמשך שנים ארוכות המשיכה ליצור, לכתוב ולנגן ולשתף פעולה עם עשרות אמנים, ביניהם: יהודית רביץ, ברי סחרוף, שי צברי, הדג נחש, רונה קינן וחווה אלברשטיין.
הגיסטריסט יהודה קיסר ספד לה: "התחושה קשה מאוד. אהובה היתה מורת דרך עבורי כשכבר מגיל 17 ניגנתי לצידה וליוויתי אותה. כל אחד היה חולם שתהיה לו כזו מורה. האבדן קשה מאוד. היא הביאה מוזיקה שלישית שלא הייתה קיימת. האבדן כבד".
שלמה כהן מכרם התימנים, זמר המשמר את מורשת הכרם סיפר: "גדלנו קיר ליד קיר. היינו משפחה אחת בכרם התימנים, היא פרצה החוצה בשנות ה-20 שלה, היינו משפחה אחת גם כשהתחילה תמיד כוננה בה השירה והמוזיקה גם כשהתחילה לעסוק במוזיקה היא הבינה שהיא צריכה לדאוג לפרנסה ועבדה בכל עבודה שפרנסה אותה. היא לא בחלה בשום עבודה ולא ראתה בה פסול. המוזיקה שהיא יצרה יצאה ממנה, היה לה כישרון אדיר. היא אף פעם לא התלוננה על קיפוח למרות הקשיים הרבים שחוותה ופילסה לעצמה את הדרך לפי המצפון והמצפן שלה. היא לא הייתה באף קליקה, תמיד היתה שמש צפה בזכות עצמה".
הזמר ניסים סרוסי שהחל את דרכו בתחילת שנות ה-70 עם אהובה עוזרי אמר: "אהובה היתה אישיות מיוחדת, היא סללה דרך שלא הייתה ואף אחד לא יכול לחקות אותה. אישה מיוחדת במינה שהיתה עבורנו אחות, המוזיקה שלה תישאר עד הרבה הרבה שנים".