בסיבוב ההופעות הנוכחי, לכבוד חגיגות היובל ללהקה המקורית שהוציאה ב־1967 את אלבומה הראשון The Piper at the Gates of Dawn, יבצע ההרכב את מיטב השירים הגדולים ביותר מכל אלבומי הלהקה.
"אני לא רוג'ר ווטרס!" מזדעק פאוור נוכח שאלת הנאמנות למקור. "אני יודע שאני מדבר בשם חברי ללהקה, כשאני אומר שהם לא דיוויד גילמור, ניק מאסון, ריק רייט, טים רנוויק או קלייר טורי. ברור שאין לנו את אותן האצבעות. כשאתם באים לראות הופעה שמבוססת על שירי הפינק פלויד, אתם מצפים לשמוע את השירים מנוגנים באותו סגנון, עם אותו רגש. אנשים אומרים לנו שאנחנו קרובים מאוד למקור. אחרי הכל לאנשים האלה יש השפעה מוזיקלית גדולה עלינו, אז לא מן הנמנע שחלק מהסגנון שלהם דבק בנו. אנחנו מוזיקאים אינדיבידואליים, ואם חלק מהאישיות שלנו נכנסת לתוך הנגינה והשירה, אני מקווה שהקהל בדרך כלל סולח לנו".
פאוור מאמין שגם בעוד כמה מאות שנים יהיו מי שימשיכו לשמוע שירים של הפינק פלויד: "הלהקה משלבת מעברים אינסטרומנטליים ארוכים עם אנרגיות בלתי נשכחות ומילים ברורות. הקונספט שלהם מרתק, החל מפסיכדליה מוקדמת ועד המצאת 'אלבום קונספט'. הם עוצבו על ידי החדשנות של סיד בארט, כישרון הכתיבה והתשוקה של רוג'ר ווטרס, החיבה של דיוויד גילמור לאקורדים מצד אחד ופשטות מצד שני, הידע של ריק רייט בקומפוזיציה והתושייה של ניק מאסון. בנוסף, הם הושפעו רבות מבלוז וג'אז. הנושאים שנכנסו לשירים של הפינק פלויד נוגעים בכל רגשות האדם, ואולי זאת הסיבה שהמוזיקה שלהם רלוונטית להיום".
"אתם לא באמת מצפים לבוא למופע של פינק פלויד, בלי שתהיה הקרנה של וידיאו ותאורה פנטסטית. אפילו בשנות ה־60 פינק פלויד היו ידועים במופעי המולטימדיה שלהם. אנחנו מביאים את מעצב התאורה והווידאו המאוד מנוסה שלנו ואת טכנאי הסאונד שלנו מבריטניה, לוודא שכל החוויה תהיה קרובה ככל האפשר למופע אמיתי של פינק פלויד. בסופו של דבר, אלה המוזיקה והשירה שקובעות, ואנחנו מקווים שהקהל ייהנה ממה שאנחנו עושים כנגנים וזמרים, אבל צוות התאורה והסאונד הם חלק בלתי נפרד מהמופע שלנו. הם עשו עבודה נהדרת בשחזור כל המרכיבים של המופע המקורי".