"הוא כל כך אהב את החיים, הוא נלחם, הוא עשה את כל מה שהוא יכול כדי להבריא, בסופו של דבר הסרטן הכריע אותו, הוא מת בבית שלו, איתנו, עם ההורים, והאחים והילדים שלו, והמוזיקה שהוא אוהב", סיפרה אורנה על רגעיו האחרונים: "ידענו שהוא חלה לפני שנה ומשהו. הוא שיתף אותנו וביקש שזה לא ייצא. הוא לא רצה שאנשים יידעו. ליווינו אותו בכל התקופה והטיפולים ובכך שניסה להחלים, הוא האמין ממש שהוא ייצא מזה. גם יומיים לפני, שכבר הבין שזה הסוף, הוא אמר יש ניסים, אני מאמין שיהיה נס".
"התחיל לו סרטן בוושת, ובסופו של דבר הוא התפשט לכבד".
"השתדלנו לצבור איתו חוויות טובות ונעימות, הוא מאוד אהב טבע, נסע עם הילדים לטייל, לנסוע, הוא עבד על דיסק בכל הכח, אני מאמינה שייצאו שירים ולמד תורה, הוא מאוד אהב".
"היתה אהבה מיוחדת למאיר. הוא טרובדור, הקול הכי יפה בארץ, אין קול כזה, לא היה ולא יהיה, עומק ואמת וצניעות. הוא היה משהו מאוד מיוחד, כגודל העוצמה שלו גם היה הרבה כאב, ואמת, אמת גדולה. זה משהו שיש לנו לבנאים, הרבה אמת, רגישות, וקשה להסתדר בעולם הזה הגס".