לפני מספר שבועות השתתפתי בכנס יהדות תימן ונתבקשתי לספר על פסטיבלי הזמר המזרחיים, שכידוע, לא היו יוצאים לפועל ללא בני העדה. אחד השמות הראשונים שכיכבו בפסטיבלים האלה הוא משה הלל, הידוע בכינויו "הצנחן המזמר". הוא הופיע בשנות ה־70 עם הלהיטים "יעקב התמים" ("אל תירא, ישראל"), "חג לי" ו"לא הבל היופי, לא שקר החן", שירים שהפכו נכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית עד היום.
הלל, שחגג ממש עתה יום הולדת 71, מציין בימים אלה יובל לקריירה המוזיקלית שלו. הוא עדיין שר, מופיע ומלא בזיכרונות טובים ופחות טובים מימי התהילה של שנות ה־70.
הוא נולד ב–1946 בשכונת מחנה יהודה בפתח תקווה. ב–1955 עבר להתגורר בקיבוץ מעגן מיכאל, שם עסק בחרישת שדות ושימש כנגן חצוצרה, מדריך לריקודי עם ורקדן, ובמקביל פיתח את האהבה הגדולה שלו, שירה. ב–1963 התגייס לצה"ל ושירת בצנחנים כחייל, לוחם ומפקד.
עם שחרורו ב–1966 הוא לא רצה להיות זמר. "כשהשתחררתי מהצבא היה מיתון כבד, הזהירו אותי בקיבוץ שלא לעזוב, אבל אז חבר הציע לי לעבוד בהדבקת שטיחים וטפטים. נכנסתי לעבודה הזו, התקדמתי ולמדתי את המקצוע".
"בימי שישי", נזכר, "כל החבר'ה מהצנחנים היו עושים מסיבות סלוניות בחולון. הבנות היו מביאות עוגות והיינו רוקדים ומדי ערב הייתי מוציא את הגיטרה ומלמד אותם שיר שכתבתי והלחנתי, ועד היום אני לא יודע איפה השירים האלה".
התחביב הפך לאתגר, ובעידוד חבר אחד מהצנחנים החליט הלל הצעיר ללכת לנסות מזלו. "יום שישי אחד אחר הצהריים הלכתי למועדון 'החמאם' ביפו העתיקה, שם קיימו אורי זוהר ודן בן אמוץ ערבי ראיונות. פגשתי את אורי זוהר שאמר לי: 'בחור, מה מעשיך פה?'. אמרתי לו שאני רוצה להופיע. הוא שאל: 'היית בלהקה צבאית? יש לך להיט כלשהו? מישהו מכיר אותך?'. אמרתי לו: 'לא, אבל אני רוצה להופיע'. ואז הגיע דן בן אמוץ, אורי סיפר לו את כל הסיפור שלי.
דן קרא לי ואמר: 'אין לך להיט, לא היית בלהקה צבאית, אבל התעוזה שלך מוצאת חן בעיני. מה עשית בצבא?', אז אמרתי לו שהייתי בצנחנים והוא אמר: 'מתאים לי. אני אפתיע אותך. אבל אתה תשיר רק שלושה שירים כולל הדרן, ואל תעבור אותם'. הוא לא שמע אותי שר, אבל אז באמצע ערב הראיונות הוא אמר לקהל: 'שמעו, אני לקחתי סיכון ואני מאמין שאצליח בסיכון שלי. יש לנו פה בחור צעיר שטען שהוא רוצה לשיר. החלטתי לתת לו את הצ'אנס וחוץ מזה, בגלל ששירת בצנחנים והיה לוחם, אני מצמיד לו את השם "הצנחן המזמר"'.
עליתי להופיע, שרתי 'מאלאגניה', שיר כלשהו של אילנה רובינא ובהדרן שרתי את היודל, שיר העם השווייצרי למילים שאני כתבתי והיה פיצוץ. ירדתי מהבמה, והקהל התחיל לצעוק לי לחזור, ואז דן מסמן לי לחזור ואמרתי לו: 'לא, לא, שלושה שירים אמרת. אני מקיים את מה שאני מבטיח', והלכתי. ואז התחלתי לרוץ, כמובן בחינם, בערבי הראיונות ב'חמאם' ושרתי הכל: בלוז, גוספל, קאנטרי, בפורטוגזית, ספרדית, איטלקית והיה כיף לא נורמלי".
"מאיר אריאל ז"ל היה ידיד שלי שנלחם בששת הימים בחטיבה המקבילה לשלי, והם היו בין כובשי ירושלים. הוא כתב את השיר 'ירושלים של ברזל' שיצא ב–1967, ואז ניסו תוך כדי הסיפורים בהופעותיו להצמיד גם לו את הכינוי. הכינוי הודבק לי ראשון, כפי שציינתי, לפני מלחמת ששת הימים. אחרי שנים, כשנפגשנו, מאיר התנצל שהודבק לו גם הכינוי הזה והודה שהייתי הראשון".
להיט הפריצה של הלל, "הנער עם הבנג'ו", שיצא ב-1970, נולד אף הוא במקרה. "גרתי בשכירות בחולון, והזמנתי חבר מקריית אתא בשם עמי שביט (לימים זמר פופ מוכר בתחילת שנות ה-70 - ד"פ) לבוא לגור איתי. יום אחד הוא לקח את הגיטרה והשמיע לי לחן שלו ושר לי ב'לה לה לה' את 'הנער עם הבנג'ו'. הבאתי את הגיטרה שלי ויחד שרנו את זה. הוא שאל: 'מה דעתך?', אמרתי 'לקחתי' ופשוט החרמתי לו את הלחן. תרצה אתר ז"ל כתבה לי את המילים, בהסכמתו כמובן, והשיר הפך ללהיט בתקשורת ובכלל".
באותה שנה הצטרף הלל לשלישייה קולית שהייתה אמורה להיות ממשיכת דרכה של שלישיית גשר הירקון - שלישיית לימוני הדבש. יחד איתו היו שם דני מסנג ואפי וייס. ההרכב הקליט חמישה שירים, בהם "התור שלנו לאהוב הגיע" ו"רמזורים", אולם התפרק תוך פחות משנה בשל גיוסו של מסנג לצבא ופריצת קריירת הסולו של הלל.
הלל שולף לפתע פרט טריוויה מעניין. "היה בזמנו בחור צעיר בשם יגאל בשארי, שלימים הפך להיות יגאל בשן, והוא היה מופיע עם שלומית אהרון בצמד 'גיל הזהב'. שאלתי אותו: 'למה אתה לא שר לבד?', הוא היה חסר ביטחון, אז שכנעתי אותו לעלות ולשיר איתי שני שירי סולו בערב שירי עמים. סידרתי שיופיע, וכשהוא שר, אנשים פתחו עיניים. נודע לי שהוא נתקע לפעמים בתל אביב ואז בזמנו גרתי ברחוב בר כוכבא ואמרתי לו, כל פעם שאתה נתקע, קח מפתח מהמקום הסודי ובוא תגור אצלי, תישן פה בלי לחץ. כך הוא התחיל את הקריירה, לפני שהתגייס ללהקת פיקוד הצפון. השאר, כידוע לך, היסטוריה".
אחרי "הנער עם הבנג'ו" החל הלל לשחרר לשוק להיטים בשרשרת: "אהבה בעשן" (שזכה לקליפ הומוריסטי בכיכובם של הלל וציפי שביט), "זה קרה" (גרסה עברית ל–Che Sera של חוזה פליסיאנו), השתתף במחזמר "מזל דגים" וב–1973 אף כיכב בסרט "קזבלן".
התרעות פיקוד העורף