"זו החלטה פוליטית. דווקא״ הוסיפה רגב. ״לא למחוא כפיים״ זעק אחד בקהל, אך רכים קיבלו את דבריה במחיאות כפיים. ״זכרו תמיד, מדינת ישראל יש רק אחת״ חתמה רגב ואחרי שיר או שניים עזבה את אולם הסינמה סיטי. ״אפשר להתחיל את הבלאגן״, אמר מנחה האירוע אורי גוטליב אחרי עזיבת השרה רגב.
שרת התרבות ציינה בנאומה: "לצערי לא מעט יוצרים, דורשים מימון ציבורי, לדברים שהציבור איננו מעוניין בהם ואף נפגע מהם. גם כאן הערב הוחלט בכוונה, להציב על הבמה את מחמוד דרוויש. דווקא אותו. המיתממים מוזמנים להמשיך להיתמם, לי ולציבור גדול מאוד, ברור שזו אינה החלטה אומנותית, זו החלטה פוליטית. רוצים שירה ערבית בבקשה, אני זו שהגדלתי את התקציב של היוצרים הערביים, כפי שלא היה מעולם".
רגב הוסיפה: "יש למוזיקה הערבית מה להציע לתרבות הישראלית והיא אכן מציעה: מגמות ושילובים מעניינים, מנסרין קדרי, לינא מח'ול ועד זמרים יהודים, החולקים כבוד למדינות המוצא של בית אבא. אבל דרוויש זו סאגה אחרת".
"כל אחד יכול להיכנס לגוגל, להקשיב לשיר ולהחליט אם זה שיר אלים או נגד יהודים או נגד האנושות", המשיכה הזמרת, "השרה רגב אומרת כל הזמן שדרוויש כתב שהוא רוצה לאכול את בשרם של היהודים (מתוך השיר 'תרשום, אני ערבי' – יב"א). הציטוט המדויק הוא: 'אני לא שונא אנשים ואינני פולש. אבל אם אהיה רעב, בשרו של הכובש יהיה למאכל. היזהר, היזהר, מהרעב שלי, מהזעם שלי'. הייתי מניחה שהעם היהודי צריך להתחבר למילים האלה. כאשר יש קיפוח של עם, מתפתחת שנאה ואנשים מתמרדים בסוף. אם מירי רגב רואה את העם היהודי בשיר הזה, היא נותנת הודאה רשמית שהיא אכן הכובש. על זה יש פתרון מאוד קל - תפסיקי להיות הכובש".
התרעות פיקוד העורף