אליל הנוער הראשון בישראל, ששי קשת, סוגר 50 שנה של קסם עם המיקרופון

הוא התחיל בתור קיבוצניק ביישן, פרץ בלהקת הנח"ל וכבר כשהוציא את אלבום הבכורה הפך לכוכב. קשת חוזר לימים שבהם נערות קרעו את החולצות כשעלה לבמה

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
ששי קשת
ששי קשת | צילום: רלי אברהמי
2
גלריה

היום כל אחד כמעט הוא "כוכב נוער", אבל פעם, לפני פחות או יותר 50 שנה, כדי להיות "אליל נוער" בישראל היית צריך להיות בעיקר מישהו שבא מחו"ל. אלביס פרסלי, קליף ריצ'ארד והביטלס היו אלילי הנוער של צעירי ציון, ואחרי מלחמת ששת הימים עלתה סוף־סוף המניה של יוצאי הלהקות הצבאיות - מעוז הפטריוטיות והצבריות.

אחד מיוצאי הלהקות הללו הפך לאליל נוער אמיתי. מדובר בצ'ארמר שעד היום מפזר את אבק הכוכבים שלו לכל עבר: ששי קשת.

הפרפורמר השרמנטי בעל הקול החם והעמוק שהרטיט לא מעט לבבות בשנות ה–60 כסולן להקת הנח"ל וגם לאחר מכן, החל את דרכו המוזיקלית כאליל הנערות בטרם החליט לעבור לליגה הרצינית יותר ולהפוך לשחקן קולנוע ותיאטרון מבוקש וזמר איכותי הניחן ביכולת בחירת שירים משובחת.

תקליט הבכורה של קשת, משנת 1971, נקרא פשוט "ששי קשת" ונחשב לאחד התקליטים המצליחים באותה שנה. התקליט העניק לו את תואר "זמר השנה" וכלל אין ספור להיטים בהם: "פנקס הקטן", "הלילה הארוך ביותר בעולם", "שם ישנה גבעה רמה", "ותבוא עליכם הברכה", "אל תלכי לבדך בלילה", "קולות מהרים", "עשב ירוק" ו"זה לא הזמן לאגדות", שירים שחרכו את הרדיו והפכו מזוהים עם קשת לאורך שנות פעילותו. "פנקס הקטן" נחשב לשיר פורץ דרך, הן בשל קטע הדיבור של קשת ואבירמה גולן שלא נשמע עד אז במוזיקה הישראלית והן בשל העובדה שחיבר לראשונה בין שני יוצרים צעירים ומוכשרים: מתי כספי ושלמה גרוניך שעיצבו יחד ולחוד את הפסקול הישראלי.

ששון קוסובסקי נולד בקיבוץ גליל ים ב–1947. את שמו שינה עם גיוסו לצבא. כבר שם, בלהקת הנח"ל, דרך כוכבו, עם תוכניות מיתולוגיות כ"מהנח"ל באהבה" ו"הנח"לאים באים", שהפכו אותו לכוכב. קולו בלט בשירים כ"אילו ציפורים", "באביב את תשובי חזרה" ו"סרנדה לעדה". אולם כל זה היה לו בית ספר לתהילה שחיכתה לו באזרחות: שערי מגזינים, מעריצות שקורעות בגדיו ורכילות שלא נתנה מנוח, ולצד זה ביקוש גובר להופעות ולהקלטות.

ציון הדרך המשמעותי הראשון בקריירה של קשת היה השתתפותו במחזמר "עיר הגברים" (1970), שהתבסס על סיפוריו של דיימון ראניון. בהצגה שר לראשונה את "פנקס הקטן", שאת מילותיו כתב דן אלמגור ואת לחנו ועיבודו כתב מתי כספי.

ששי קשת, אז. צילום רפרודוקציה: אסף קליגר
ששי קשת, אז. צילום רפרודוקציה: אסף קליגר | ששי קשת, אז. צילום רפרודוקציה: אסף קליגר

"אף פעם לא חשבנו ששיר מתוך הצגה יהיה שלאגר שישרוד שנים רבות כל כך", אומר קשת, "ועד היום הוא השיר הכי מושמע שלי, הכי חזק שלי. כשאני מופיע, אין פעם שלא מבקשים אותו. הוא נמשך שש וחצי דקות והיה השיר הכי ארוך שהוקלט עד אז בישראל, כשמתי כספי ושלמה גרוניך מנגנים על הפסנתר בשתי ידיים. כשהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים, אני זוכר שכדי להשמיע את כולו ברדיו, היו משמיעים חצי שיר לפני החדשות וחצי אחרי החדשות. זה היה שלאגר היסטרי".

הצלחת "פנקס הקטן" הגבירה את הביקוש לאלבום שלם של קשת, וחברת הד ארצי בשיתוף האמרגן הצעיר שלמה צח נרתמו למשימה. "שלמה צח בדיוק פתח את משרדו, והיו חתומים בו אילן ואילנית (שלמה צח וחנה דרזנר), בעז שרעבי ואני, ולמעשה, כיוון שלשלמה היה חוש וניסיון בבחירת שירים, הוא היה בעל המילה וידע לבחור את השירים שיתאימו לי. בדיעבד הוא צדק", משחזר קשת.

האלבום, שהגיע למעמד זהב, הפך כאמור את קשת ל"זמר השנה" וסיפק לא מעט להיטים שרקחו עבורו מיטב המוחות המוזיקליים: שייקה פייקוב יצר לו את "אל תלכי לבדך בלילה", "לא שכחנו את ההורה", "הלכה אהבתי" ו"ותבוא עליכם הברכה" (שעד היום מושר בכל אירוע לאומי ומשמח), קובי אשרת ורחל שפירא יצרו עבורו את "שם ישנה גבעה רמה", יאיר קלינגר הלחין לו את "זה לא הזמן לאגדות" ו"כלב גדול, כלב קטן", אפי נצר הגיש לו את "קולות מההרים", מוני אמריליו את "עשב ירוק", ובעז שרעבי את "הלילה הארוך ביותר בעולם" (שזכה כעבור שנים רבות לחידוש של קשת עם להקת "היונים").

שנה אחרי כן הוציא קשת את אלבומו השני שזכה לפופולריות אומנם, אך לא שחזר את ההצלחה של אלבום הבכורה. באלבומיו שיצאו אחרי כן קשת כבר היה "זמר ואמן" ולא "אליל נוער". מעמדו כאחת מאושיות הבידור והמוזיקה המובילות והמשובחות בישראל התבסס באותן שנים באופן סופי.

תגיות:
תרבות
/
ששי קשת
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף