יותר משלושה עשורים חלפו מאז החל רון רוזנפלד, הג'ינג'י הניצחי, את צעדיו בתעשיית המוסיקה, כשלתודעתנו פרץ כסולנה המיתולוגי של להקת "פורטרט", מחלוצות ה-Fאנק והגרוב של סוף האייטיז ותחילת הניינטיז שסיפקה להיטי ענק כ"הכל מבינה", "עד אלייך", "ואתם רוקדים" ו"כמה זה מתוק".

בזמן שחלף מימי הזוהר של הלהקה (שעדיין פועלת לפרקים), רוזנפלד פנה לעסקים וטיפח את מותג הרהיטים – "ג'ינג'ר בוקסס" – רהיטים בעיצובו האישי ובשנים האחרונות עמל על אלבום הסולו שלו, הפעם ללא "פורטרט", מתוכו יצא עד כה הסינגל "לשם מה" ועתה, קוראי מעריב, יוכלו להאזין לפני כולם לסינגל השני מתוכו – "ה-DNA שלך" שאת מילותיו כתב רוזנפלד והלחינו ועיבדו רוזנפלד ושלומי מאיה.

 

רון, במה שונה הסגנון העכשווי שלך מהסגנון שאפיין אותך בפורטרט?
"הסגנון שלי הוא למעשה הבסיס שמאפיין את 'פורטרט' -  הגרוב והאווירה בפורטרט מורכבים מסגנון 4 חבריי ההרכב. האלבום הזה יותר אישי ומטבע הדברים הסאונד מאד מזכיר, אך הפעם הנגיעות של האר אנד בי תופס יותר מקום, והשירים עצמם משוחררים יותר ברמת הטקסטים והלחנים".

ספר על השיר החדש – "ה-DNA שלך"
"אפשר לקרוא לו 'שיר אהבה מדעי' חשבתי שלומר לזוגתי שה–DNA שלה מתאים לי ואני נמשך אליה 'מולקולארית' זה הרבה יותר עמוק חזק ורומנטי ומשם זה התפתח לטקסט 'אקדמאי' שכזה".

מה שומר אותך, לדעתך, רלוונטי בסצנת המוסיקה העכשווית המשתנה במהירות הבזק?
"אני לא מעסיק את עצמי בשאלות כאלה. אם הסוגיה הזאת הייתה מולי כנראה שהייתי צריך לפרוש מעסקי ה'שואוביז' בגיל 19. אני משתדל להיות עדכני אבל בסופו של דבר מבחן הזמן הוא זה שקובע, ושיר טוב מבחינת מילים ולחן מחזיק מעמד לאורך זמן. אופנה לעומת זאת זה משהו שמתחלף ולא מחזיק מעמד. אנדי וורהול אמר את זה הרבה לפניי".

מתי צפוי לצאת אלבום הסולו שלך?
"האלבום צפוי לצאת לקראת החגים. עד אז יש לנו עוד כמה הפתעות בקנה, ולא פחות חשוב, הופעה ראשונה שתתקיים בפפאיתו בתל אביב ב-27.7".

מה החלום שלך עכשיו?

"יש לי אין סוף חלומות. עדיין לא כתבתי את ה-שיר בעיניי, ובא לי דואט ושיתופי פעולה עם המון מוסיקאים, אשמח להופיע עם 'ביג בנד' ולקיים הופעה באוהל של קרקס."