האלבום הזה, כקודמו, "ילד של אבא", מאוד אישי ומציג את מוקי בצורה החושפנית, האישית והפרטית ביותר: הוא מספר על פחדיו, כישלונותיו, מגרעותיו ויתרונותיו, ומתגלה כאדם אנושי, רגיש ושברירי, שמצליח בכנות טוטאלית לרגש ולגעת. בין כותבי השירים שעמם שיתף פעולה אפשר למצוא את שלמה ארצי ("רגע של חסד", "מלאכים ושדים") , חנן בן ארי ("לגעת בשמיים") ודודו טסה ("דבר איתי"), שהוסיפו טאץ' ייחודי.
לא תמצאו באלבום שירי אהבה מאוסים, שירים פוליטיים או קיטש דביק, אלא יותר שירי אמונה, תפילה והארת זרקור על הדברים הקטנים והמשמעותיים בחיים. מבחינה מוזיקלית, האלבום כולל עיבודים ותזמורים עשירים ומצוינים של אורי אבני, שרקח סאונד מעט סיקסטיזי, סבנטיזי ואייטיזי מובהק של בלוז, קאנטרי, סול, גרוב ופופ מתקתק - שתורם רבות לאופיו המיוחד של האלבום (זה ניכר בעיקר בשירים "אני צריך עוד" ו"החיים רוקדים").
מוקי, וזה מתבטא היטב גם באלבום הנוכחי, לא מתפשר על איכות, לא מייחס חשיבות לטרנדים, ויודע, בתעוזה האופיינית לו, לקחת את האמת שלו ולהפוך אותה למוזיקה, שגם אם אינך מתחבר אליה, אתה לא יכול שלא להאמין למוקי כשהוא שר, להקשיב לכל מילה ולכל תו ולהעריך את הנפש היוצרת שבו. במיוחד באלבום הזה.
"הולך על מים" הוא בהחלט אחד האלבומים המשובחים והטובים של מוקי, המעצים את תרומתו המוזיקלית החשובה לפסקול חיינו.
התרעות פיקוד העורף