האלבום מתחיל להתרומם מעט עם "התחלת הבוקר", "באתי אליך" ו"כשהיא תבוא", שמכניסים מעט פלפל וטעימה מריטה האהובה והמוכרת, שיודעת להכניס עניין וטעם גם בשירים מורכבים ועמוקים ולא לעייף את המאזין או לגרום לו להעביר לשיר הבא.
אין ספק שבאלבום החדש התחמשה ריטה בסוללת יוצרים מוכשרים, ששמו דגש על טקסטים מצוינים, אך חלק מהלחנים פשוט קטנים על מידותיה הגדולות, וחלקם אף נשמעים מאולצים מדי ו"עוצרים" אותה מלהיפתח ולפרוח בתוכם. זה גורע מעט מההנאה מהאלבום, שהוא אמנם טוב וחלקו אף נעים לאוזן, אך לא הרבה מעבר לכך.
זהו לא אחד האלבומים הטובים של ריטה והוא לא כולל שירים שילוו אותה לאורך השנים. במילה אחת: פספוס.