אפשר לשפוך ים של מילים מפרגנות, אוהדות ומחמיאות, לצד אחרים שיעדיפו להשמיע מילים אפלות, ביקורתיות ומעליבות על שני אנשי הלילה של המדינה, ראובן לובלין ושמעון שירזי. אך על עובדה אחת אין מחלוקת: שניהם ראויים לפרס מפעל חיים על תרומתם האדירה לסצינת חיי הלילה בישראל, ובלעדיהם חיי הלילה של תל אביב וירושלים היו נראים אחרת.
מחר ייערך טקס פרסי חיי הלילה, או אם תרצו, האוסקר של הקלאברים והבליינים בישראל, הנערך בחסות מותג הוודקה סמירנוף, ושני הטיפוסים הצבעונים הללו יקבלו אות על מפעל חייהם. "עוד לא סיימתי ואני פה לעוד הרבה שנים", מבטיח לובלין, שיוכל להתהדר מעתה גם בתואר Master of The Night. זה נשמע לו גם הרבה פחות מאיים מנורת האזהרה המהבהבת בדרך כלל למקבלי פרס מפעל חיים.
"זה לגמרי לא מקרי שאני מועמד השנה גם בקטגוריות אחרות של התחרות, כמו מועדון השנה ("בית מעריב" - צ"א), מסיבת השנה או מפיק השנה", אומר לובלין. "בגיל 60 אני נהנה להידמות לאייקונים 'קשישים' אחרים, שעשו בלגן במשך כל חייהם הסוערים אך עדיין בועטים בעוצמה. אם מיק ג'אגר יכול, גם אני יכול".
מועדון "12 וחצי" היה שוקק תמידית, וצחי הנגבי, שעמד בראש אגודת הסטודנטים באותם ימים, נתן לו לנהל את מועדון ה"בר אתון" מעל פסגת הר הצופים.
המגה־קלאב שהוא פתח באזור התעשייה תלפיות בירושלים באמצע שנות ה־90 יועד מראשיתו לז'אנר האלקטרוני האיכותי לפי הראש של לובלין, בשונה משאר המקומות המסחריים שלו, שהותאמו לקבוצות גיל ואופי משתנים. החידוש שלו כלל הקפדה יתרה על מערכת הגברה עם סאונד מושלם ומדויק, ורשימת תקליטני־על שהתייצבו בעמדת הדי־ג'יי שלו.
באותן שנים גם החל הרומן המקצועי הממושך שלו עם "מפעל החיים" הנוסף, שמעון שירזי, מפיק ה־FFF - ליין המסיבות המולטי־סקסואליות. מאז ידעו השניים הרבה עליות ומורדות (בין היתר סביב שיתוף הפעולה עם המגה די־ג'יי עופר ניסים). אבל למרות כל המתחים והעימותים ביניהם, איש לא ייקח מהם את רגעי החופש הקסומים שהם הביאו לאלפי קלאברים מאושרים על הרחבה, ואת האפטר פרטיז הכי עליזות והכי פרועות שהיו כאן מאז ומעולם. לכל אחד מהם יש חלק גדול בסימון ישראל על מפת חיי הלילה העולמית.
אך יש גם פרקים פחות זוהרים כמו הפרק שבו לובלין ושותפיו נגררו להליך משפטי ממושך, אחרי פשיטה יסודית של רשויות המס על מסיבותיו ומועדוניו, שבסופו נשלח לובלין ב־2005 לשנה וחצי מאסר בפועל לאחר שהורשע בהעלמת מס. לצד ההסבר המקצועי שלו - על מגמות שליליות שהפכו מועדונים רבים באותה תקופה למגה־ברים.
כשאת מקומם של הבליינים שהיו קונים לקראת כל מסיבה את הסם המתאים ומתלבשים בהתאם - תפסה המוזיקה המזרחית וקהל שרגיל לשתייה חינם. לובלין גם משוכנע כי רבים חיפשו אותו ואת שותפיו. "מי שקורא את פסק הדין ואת כתב האישום, רואה שאין שום קשר ביניהם", הוא מוסיף. לובלין, שנושם וחי את הלילה, מנוסה בעימותים רבים אחרים ובלתי נמנעים כמעט מול המשטרה והרשויות, כמו בעניין החריגה מתקן מספר המבלים המרבי המותר.
התרעות פיקוד העורף