"אצל הקהל הרחב יש אהבה יוצאת דופן לשירים שלי", מסביר פיק. "מהרגע הראשון הבנתי שאלו לא עוד שירים, ולא שירים שבעוד שנה אף אחד לא יזכור אותם, אבל החלום הזה התממש כל כך בגדול, מעבר לציפיות. לא שיערתי שהקהל הצעיר והמבוגר יאהב את השירים לא בתור נוסטלגיה, ושהם יהיו רלוונטיים תמיד. החלומות שלי התגשמו הרבה יותר ממה שציפיתי. מבחינה מוזיקלית, אני חי בתוך חלום אחד גדול, שבו כל מה שכתבתי ממשיך לנצח את מבחן הזמן".
"כשצלצלו לבשר לי שעושים תערוכה לכבודי, תגובתי הראשונה הייתה הלם טוטאלי. שוק", מספר פיק. "לא בכל יום אדם מגיע למצב שעושים תערוכה לכבודו, כמו שלא בכל יום עושים מחזמר משיריי. אלה דברים שבאים אחרי עבודה קשה. בהתחלה אתה שמח ומופתע, ואז אתה חושב: 'למה אני מכל האמנים בארץ?' אז אתה עונה לעצמך: כנראה אוהבים כל כך את המוזיקה שלי, והמוזיקה היא מה שמניע את הכל. כל המסביב לא באמת חשוב".
באמצע הראיון התינוק של פיק בכה, והאב המודאג עצר את השיחה כדי לבדוק מה איתו. כשחזר, הייתי מוכרח לשאול אם הוא שר לתינוק משיריו. עוד בטרם סיימתי את שאלתי, ענה פיק חד־משמעית: "לא, אני שם לו ערוצי ילדים. אני לא שר לו שירים".
בחול המועד סוכות יופיע פיק בפסטיבל המוזיקה בראשון לציון החוגג 30 שנה, ולראשונה זה שנים ישב ליד פסנתר כנף חשמלי. "במופע אהיה נטו עם הקלידן שלי", הוא מספר. "אשמיע את השירים בדיוק כפי שכתבתי אותם בבית, ולא כפי שהוקלטו. הפסנתר ואני, אני והפסנתר. הקהל יוכל לשמוע את השירים בגרסה הראשונית והמקורית שלהם מהבית. בנוסף, אארח שני אמנים שאני מאוד אוהב: רמי קלינשטיין ואפרת גוש, שישירו משיריי. יהיה ערב אמנותי, כיפי ומקסים".
התרעות פיקוד העורף