היא הייתה מוזיקאית בחסד, אמנית בעלת אנרגיה מתפרצת. היא הובילה להקת רוקנרול על טהרת המין הנשי ובלי שהתכוונה שיגרה לעולם מסר של העצמה נשית וכוח נשי. המראה שלה, הקוליות הבלתי מתאמצת שלה, חייה על הקצה, של מוזיקאית שנעים בין השוליים למרכז ובין שפיות לשיגעון, הפכו אותה לאישה שנערות רצו להיות.
פרלמוטר נולדה ברחובות ב־1971 למשוררת עפרה שונית ולמורה לגיטרה קלאסית אברהם פרלמוטר. אחותה איריס הייתה לתקופה קלידנית בלהקת "נושאי המגבעת", וכיום מתגוררת באירלנד. בתיכון דה־שליט ברחובות הכירה ענבל את יפעת נץ, והקליק היה מיידי. ב־1992 הן עברו לתל אביב וניגנו במועדונים קטנים בעיר הגדולה.
"הכרנו כשהיינו בנות 17", מספרת נץ, "נולדנו באותה עיר וגדלנו בה, והיינו חברות גם מעבר לכל העניין המוזיקלי. הלהקה התחילה ממני בעצם. ניגנתי בהרכב אחר, וכשענבל חזרה מלונדון לקחתי אותה לחזרה והתחלנו לאסוף נגניות. לא חשבנו מראש על העתיד, רצינו ליהנות ולנגן. לא באמת ידענו לנגן ותוך כדי השטח למדנו. כשנכנסו למשטר של עבודה, זה הלך והשתפר".
התרעות פיקוד העורף