ין ספק ששנות ה־90 היו שנות הפריחה היפות ביותר של הרוק הישראלי. אלה היו שנים עמוסות וחשובות מאוד מבחינת התפתחות הרוק העכשווי - יותר ממאה להקות רוק צעירות קמו והתפרקו בתקופה זו, חרשו את המועדונים בארץ (בעיקר את "רוקסן" ו"הפינגווין") ומספר לא קטן שלהן אף הגיע להקלטת אלבום, שלפחות שיר אחד מתוכו זכה להשמעה כזו או אחרת ברדיו, אם לא למעלה מכך.
בניגוד ללהקות רוק צעירות שהוקמו על ידי טירונים חסרי ניסיון, לגן חיות היה יתרון רב: מרבית חבריה, מלבד מולדאבי, כבר היו משופשפים ומעורים בסצינת הרוק המקומית: הגיטריסט והיוצר שחר בן ברק היה כאמור בפופלקס, המתופף דובי קיזלשטיין היה בגזוז וניגן עם דני סנדרסון, יוני רכטר ויהודית רביץ, הבסיסט דני צוקרמן ניגן עם אלונה דניאל ואפרים שמיר, והגיטריסט הנוסף יובל ליבליך ניגן עם תערובת אסקוט. כל אלה יצרו סאונד יותר בוגר, עשיר ומנוסה מזה של שאר הלהקות שפעלו בסצינה באותה תקופה והיו, לצד כישרון הכתיבה של מולדאבי ובן ברק שיצרו את שירי הלהקה, הבסיס לאלבום הבכורה המופתי.
אלבום הבכורה של גן חיות יצא בקיץ 1992 בהפקתם המוזיקלית של בן טל ועובד אפרת, וכלל 11 שירים שמרביתם זכו להצלחה רבה ברדיו, ובייחוד השירים "ירח כחול", "גן החיות", "לא רוצים לישון", "חם ומתוק", "מוזיקה בפנים" ו"הגבר שלך", שהפכו את הלהקה לאחת ההבטחות של הרוק הישראלי, להפתעתם של חבריה: "לא הייתה לי תחושת בטן שהאלבום יהפוך לכזו הצלחה. זה התברר לי רק בדיעבד, אחרי שהוא יצא וזכה לחיבוק מצד הקהל", מעיד מולדאבי.
בעקבות הצלחת האלבום, הלהקה הוזמנה להופיע בפסטיבל ערד, שבו ביצעה את שירם של נתן אלתרמן וסשה ארגוב - 'אליפלט', וכן הופיעה בפסטיבל רוק בים האדום. על אף שהלהקה החלה לעבוד על אלבום שני והייתה בשיאה, במאי 1993 הודיע מולדאבי על פרישתו מהלהקה, ותוך זמן קצר היא התפרקה: "התפרקנו בגלל חילוקי דעות אומנותיים. אני רציתי לצאת לכיוון מאוד שונה מהכיוון של האלבום הראשון והמשכנו בכיוונים מנוגדים. היו כמה ניסיונות למצוא זמרים אחרים, אבל זה לא צלח".
בשנים שחלפו מאז ימי הזוהר של הלהקה, מולדאבי פנה לקריירת סולו מצליחה והוציא אלבומים. דני צוקרמן הוסיף לנגן ואף הוציא אלבום סולו בהפקת דובי קיזלשטיין שגם הוא, כמו יובל ליבליך, המשיך להתערות בתעשיית המוזיקה המקומית כנגן, ושחר בן ברק עבר לארצות הברית והקים את להקת God Made Television.