"אני עדיין בועט, חי, מקליט, מופיע וקיים", פותח רמי דנוך, סולנה של להקת "צלילי העוד" ואחד מעמודי התווך של הז'אנר המזרחי ב־43 השנים האחרונות. "חשוב לי מאוד לדאוג ולשמר, ככל יכולתי, את השירים ההם שעיצבו פסקול של מדינה שלמה. אם לא נשמור, זה ייעלם". בזמן ששוחחתי עם דנוך, שוטטתי בגוגל וחיפשתי ערך ויקיפדיה עליו או על להקתו המיתולוגית. למרבה הצער, לא מצאתי. כששאלתי את דנוך איך זה יכול להיות, השיב בצחקוק קל וציני: "אין לי מושג למה אין עלי ערך בוויקיפדיה. מה אני יכול לעשות שהמורשת הזו הולכת לאבדון? אני אדם חרוץ ועושה כל שביכולתי. לפחות יוטיוב מלא בשירים שלנו".
עוד לפני שגוגל נולד, להקת "צלילי העוד" הייתה אחת מנושאות הדגל הבולטות של המהפכה המזרחית הגדולה בסבנטיז, לצד אהובה עוזרי, אביהו מדינה, "צלילי הכרם", שימי תבורי, אבנר גדסי, זוהר ארגוב, ג'קי מקייטן ועוד.
"בזמנו הייתה רק תוכנית אחת בת שעה שהייתה משמיעה מוזיקה מזרחית. זה כלום לעושר המוזיקלי של עדות המזרח", נזכר דנוך. "אתה יודע שאנחנו היינו הלהקה המזרחית הראשונה שהופיעה בטלוויזיה?".
בכך הוא מתייחס להופעתו בערוץ הממלכתי ב־1977, אז ביצע את "חנהל'ה התבלבלה" במופע יום העצמאות, ופלש בן לילה למיינסטרים.
הלהקה החלה להופיע בחפלות מקומיות ולעבוד על חומרים לקסטה. "היינו עושים חזרות באולפן בקריית אונו, והקלטנו את השירים על קסטה בטייפ סלילים ארבעה אינץ'", נזכר דנוך. "אחר כך, הדפסתי 500 עותקים מהקסטה באופן עצמאי, כדי לחלק לחבר'ה בשביל הכיף. אחת הקסטות התגלגלה לחברת התקליטים של 'האחים אזולאי' שהתלהבו, והחליטו להקליט אותנו ולהוציא לנו תקליט רשמי".
ב־1975 יצא תקליטה הראשון של "צלילי העוד", שכלל להיטי ענק ובהם "חנהל'ה התבלבלה", "חסידה צחורה", "בזכרי ימים ימימה", "איילת חן" ועוד. "האלבום הפך להיסטריה", מספר דנוך בהתלהבות, "היינו מופתעים מההצלחה. התקשורת אהבה אותנו, הטלוויזיה פרגנה לנו והשירים הפכו לשלאגרים אימתניים".
במקביל לנסיקת "צלילי העוד", נוצרה תחרות מיתולוגית בינם לבין הרכב אחר שפעל במקביל – "צלילי הכרם" של דקלון ובן מוש, שהוציאו באותה שנה את אלבום הבכורה שלהם בחברת "האחים ראובני", שכלל את אותם שירים בדיוק ששרו דנוך וחבריו, מה שיצר ויכוח היסטורי: מי העתיק ממי את הקונספט, כשכל אחד מהצדדים טוען לזכות ראשונים.
"אנחנו הוצאנו את האלבום שלושה חודשים לפני 'צלילי הכרם'. כל מה שהם מספרים על כך שהם היו ראשונים, זה שקר וכזב. אף מילה אינה אמת", סיפר לי דנוך בראיון שקיימתי איתו ל"מעריב" לפני כמה חודשים. "הגעתי לשירים האלה בילדותי. מה גם שבגרסה שאני הקלטתי, שרתי כמו המקור ולא שונה, כמו שהם עשו".
לאורך שנות ה־70 ועד אמצע שנות ה־80, להקת "צלילי העוד" הקליטה שמונה אלבומים והנפיקה לא מעט להיטים שחרכו את שוק הקלטות בתחנה המרכזית והושמעו כמעט בכל בית ישראלי ממוצא מזרחי. על אף הצלחתה, הלהקה עברה לא מעט גלגולים ונגנים מתחלפים, והיחיד שנותר נאמן לה הוא דנוך, שטוען שהלהקה אף פעם לא באמת התפרקה: "הלהקה פעילה מאז ועד היום. היום יש לי נגנים חדשים ומעולים והשירים הם אותם השירים שהקהל אהב, אוהב ויאהב גם בעוד שנים רבות".
ב־19 באוקטובר יופיע דנוך עם "צלילי העוד" בפעם המי יודע כמה במה שהם קוראים לו מופע איחוד, עם מיטב הלהיטים: "נשיר את כל הקלאסיקות, וחוץ ממני ומהנגנים החדשים יופיעו גם אבי שם טוב, הבסיסט המקורי של הלהקה מתחילת הדרך, וייתכן שגם יהודה קיסר, אם לא תצוץ לו הופעה באותו הערב".