זיכרון ילדות פרטי המלווה אותי מאותה שנה: מכל חלון בשכונתי בדרום תל אביב בקעו צלילי שירתו של ביטר - "חבר ואח", "כאב ואכזבות", "מלא עוד כוס חבר" ועוד, שמבוקר עד ערב הפכו לחלק בלתי נפרד מפסקול ילדותי. יום אחד נפוצה השמועה שביטר מגיע להופעה בסינרמה בתל אביב (שהייתה אז כמו "היכל מנורה" של היום). כילדים בני 9, שמהנץ החמה ועד צאת הנשמה נאלצו לשמוע את שיריו, נהרנו לכיוון הסינרמה כדי לארוב לו ולהשיג ממנו חתימה (לא היה לנו כסף לכרטיס).
כך מצאנו עצמנו מחכים שעות לכוכב הזמר הטורקי־מזרחי שיבוא. לא נעים לי לקלקל, אבל בסוף לא הצלחנו להגיע אליו כי ההמון נדחף, אך חוויה זו ביטאה, לפחות עבורי, את גודל כוכבותו של ביטר באותן שנים.
התרעות פיקוד העורף