נסים גרמה (67), זמר, תושב ראש העין: האירועים שעיצבו את חיי:

מאיר אריאל
"בשנות ה־90, כשכל הזמרים הגדולים עמדו בתור כדי לקבל שיר ממאיר אריאל, ואני מדבר איתך על זמרים בסדר גודל של ריטה ושלמה ארצי, קיבלתי יום אחד טלפון. זה היה מאיר. 'תשמע, היה לי רעיון ואני רוצה לעשות איתך אלבום', הוא אמר ואני כמובן התרגשתי. נסים גרמה המתולתל מקבל טלפון ממאיר אריאל הגדול. 'זה כבוד עבורי', אמרתי לו וקבענו באותו שבוע בביתו ברחוב הירקון. התחלנו להקליט, אך אחרי שלושה חודשים, בשל אילוצים, הפרויקט נפל".

מאיר אריאל. משה שי פלאש 90



"יום אחד שוב קיבלתי טלפון ממאיר. 'אני צריך לפצות אותך', הוא אמר, וכשהגעתי אליו הוא מסר לי שיר בן 12 דקות בשם 'ציונה'. נבהלתי. בזמנו, שיר בן 12 דקות לא היה עובר שום תחנת רדיו, ואיך אני יכול לקצר שיר של מאיר אריאל? זה הרי בלתי אפשרי. 'אל תדאג', הוא אמר לי, ואחרי ההקלטות עם קולות של מאיר ונגן קאנון, זה הפך לשיר החזק ביותר בקריירה שלי. לא אשכח לעולם את תרצה אריאל מנופפת במסמך שקיבלה מאקו"ם של 59 אלף שקלים תמלוגים על השיר הזה. מאז התיידדנו ברמה של אחים. הוא היה מאוד קרוב אלי, ומצער אותי לראות שהוא מקבל את הכרה רק אחרי לכתו".

להקת ענבל
"תחילת הדרך האמנותית שלי הייתה בראש העין. תמיד שרתי ורקדתי והשתתפתי בכל החוגים. יום אחד חבר סיפר לי על אודישנים ללהקת ענבל בתל אביב. אני זוכר שנסענו לשם על טוסטוס מצ'וקמק וראינו תור ארוך של אנשים ברחוב אלכסנדר ינאי. התייאשתי, ובדיוק לפני שעליתי בחזרה על הקטנוע, עצר אותי בחור ואמר לי להיכנס מהר פנימה".

"כנראה שמשהו בחזות שלי התאים לו. נכנסתי לחדר שבו ישבו שלמה חזיז (אבא של שרון) ושרה לוי־תנאי, שאמרה לשלמה: 'את זה אני רוצה'. אני זוכר שהיא שאלה אותי אם יש לי טייץ, ואני אפילו לא ידעתי מה זה. כעבור שמונה חודשים נסעתי איתם לארצות הברית לסיבוב הופעות. אחרי שנתיים כבר הפכתי לסולן. בנוסף, לוי־תנאי פתחה לי את הדלת לעולם השירה, כשהייתי מסתובב איתה בבקרים בהרצאות על פולקלור תימני. היא הייתה מדברת באנגלית ואני הייתי שר שירים בתימנית".

נסים גרמה. רמי זרנגר

אבא
"אבא שלי, סלאח סאלם גרמה, התייתם בגיל צעיר בתימן. אומרים שממצוקה יוצאת ישועה, וזה מה שהאמנתי בו כל חיי. הוא היה אורג שטיחים למלך תימן והגיע לראש העין, שם נולדתי בשכונת אוהלים. מתוך ששת האחים שהיינו, תמיד הייתי צמוד לאבי יותר מכולם. אהבתי את הפייטנות שלו ואת חוכמת החיים והצניעות".

"הוא זה ששלח אותי ללמוד פיוטים, ובזכותו התחלתי לשיר. גדלתי בבית פתוח ומלא בחום ואהבה. הוא היה חרזן ולימד אותי על צניעות ואהבה לזולת. בכל יום ראשון אני עולה לקבר, ולא פותח את היום לפני שאני מדליק לו נר ומשוחח איתו. כך כבר 40 שנה מאז מותו. הפגישה הזו מחזקת אותי. אני לא מתחיל את השבוע בלי הטקס הזה".

שמעון פרס
"נפגשנו לראשונה ב־1978, בהופעה שלי באמפיתיאטרון בפתח תקווה. בסיומה הוא ניגש אלי והחמיא לי על ההופעה. אפשר לומר שהתחברנו מיד. כעבור כמה זמן הוא הזמין אותי אליו ללשכה, והיה עבורי כמו מגנט וקסם. היה בינינו חיבור מאוד מיוחד שהפך אותנו לידידים קרובים. הוא היה בחתונה שלי כמעט חצי ערב, ואני ערכתי עבורו המון ימי הולדת במהלך השנים".

שמעון פרס מנכ"ל משרד הביטחון.  הנס פין, לע"מ

"בשנות ה־80 היה פילוג עמוק במפלגת העבודה, ואני זוכר שאנשים לקחו מאוד קשה את החברות שלי עמו. היו מקרים שהייתי עד לקריאות נאצה, וזה כמעט עלה לי לא פעם בקריירה. אחד הרגעים ששימחו אותי יותר מכל היה כשכל המדינה התעשתה והפכה אותו ליקירה כשנהיה נשיא המדינה. המשפחות שלנו היו קרובות והיינו נפגשים לג'חנון עם שושי רעייתי ז"ל ועם כל המשפחה. את הקשר ההדוק בינינו שמרנו עד יום מותו. הוא היה לצדי כשאשתי שושי נפטרה, ואף הקדשתי לו שיר מיוחד".

החזרה לאולפן ההקלטות
"אחרי עשר שנות שתיקה, יצא אלבומי העשירי שנקרא '10'. האמת היא שלא התכוונתי לכתוב את האלבום הזה בכלל, אבל הוזמנתי להשתתף בתוכנית 'בוליווד' שצולמה בהודו, ומשהו שם קרה לי. קודם כל, אחרי כל הטיסות עם להקת ענבל, נכנסתי לחרדת טיסה ומתוך פחד לא טסתי 30 שנה. בתוכנית מאוד רצו אותי, עשו איתי טיסות קצרות במשך שמונה חודשים כדי שאתרגל. כשהגעתי להודו שאלתי את המפיק: 'איך אני חוזר לראש העין? אני לא עולה על מטוס'".

נסים גרמה, עטיפת אלבום 10. יח"ץ

"הייתי בהלם ובחרדות. באחד הלילות, מתוך הפחד, כתבתי את השיר 'אבא' שנכנס לריאליטי באחד הפרקים, ואז מצאתי את עצמי בכל לילה מלחין וכותב שיר אחר. פעם זה היה לחן ל'שיר למעלות' ופעם לשיר אחר. זה מאוד חיזק אותי. כשחזרתי, מיד נכנסתי לאולפן ההקלטות ומצאתי את עצמי בתוך חודש בלבד עם תשעה שירים שכתבתי והלחנתי בעצמי. זה לא קרה לי מעולם. בדרך כלל כתבו לי, ואני תרמתי פה שיר ושם שיר. הקאבר היחיד באלבום הוא 'יונתי תמתי' של אריק איינשטיין, שאותו מאוד אהבתי. הייתי פוגש אותו תמיד ב'כתר המזרח' ומסתכל עליו בהערצה. מאז שסיימתי את הקלטות האלבום, לא הצלחתי שוב לכתוב שיר נוסף. אבל לשמחתי האלבום הזה החזיר אותי לתודעה והחזיר לי את אהבת הציבור".

ילדי תימן
"בשנות ה־50 הופצה שמועה שחוטפים ילדים, ואז אחותי נעלמה. המשפחה רצתה לשמור עלי מכל משמר, גם כי בזמנו נחשבתי לילד מאוד יפה וגם כי המשפחה הייתה בטראומה מהיעלמותה של אחותי. היו מחביאים אותי באוהל מתחת למיטה ולא נותנים לאחיות להתקרב לשם. יום אחד חליתי ולקחו אותי לבית החולים. מספרים לי שהמשפחה עמדה סביב מיטתי עם אלות וכמה פעמים הצליחה למנוע מהאחות לקחת אותי משם בדרך־לא־דרך. זה פצע שלא יגליד. את שומעת את הסיפורים הללו וגדלה איתם, והשנים חולפות ואת מבינה שזו מגפה ואין כמעט משפחה תימנית שבה אין ילד שנחטף או משהו. זו פרשייה שלא הגיעה לשיאה עדיין על אף הגילויים החדשים".

שער מגזין מעריב על ילדי תימן החטופים

תלתלים
"אין יום שעובר שאני לא חוזר הביתה עם כמה צילומי סלפי או עם סיפורים על ילדים מתולתלים שכולם קוראים להם 'גרמה'. זה הפך לסמל המסחרי שלי, ועבר גם לדור הבא של הילדים והנכדים. הפעם היחידה בחיי שעשיתי פן הייתה לצורך פרסומת, אבל קיבלתי על כך כסף. מעולם לא חשבתי להיפטר בדרך כלשהי מהתלתלים - אני מאמין שמה שאלוהים נתן, אסור לגעת בו. זו גם הסיבה שאף פעם לא הרגשתי צורך לעברת את שמי כפי שהיה אופנתי לעשות בזמנו".

“ציפורי לילה“
"הזמינו אותי לעשות פיילוט ל'ציפורי לילה' בתקופה שבה התוכנית הייתה מאוד יוקרתית. הפיילוט היה מוצלח, רק הייתה בעיה קטנה אחת: לא הסכימו לפינה של 'פרשת השבוע', שאותה התעקשתי לשלב, ולכן החלטתי שאני פורש. חצי שנה מאוחר יותר מונה אבי בניהו להיות מפקד גלי צה"ל, והוא פנה אלי ותהה מדוע אני לא משדר. אמרתי לו שבלי פרשת השבוע אני לא עולה לאוויר".

"לא תכננתי להחזיר את התחנה בתשובה, אבל היה לי חשוב להקדיש כמה דקות לנושא. החלטנו שאנחנו עושים ניסיון של שלוש תוכניות ומחכים לראות מה יקרה, ואז בתוכנית הראשונה התקשר אלי מולי שפירא ואמר לי: 'זה נהדר! לא ידעתי שככה זה יהיה'. התוכנית תפסה תאוצה, נהגי מוניות היו מצפצפים לי בכביש ובמשך שש שנים התוכנית הייתה מאוד פופולרית, אבל כשאבי בניהו עזב את התחנה - גם אני עזבתי. הספיק לי".

“נסים גרמה מארח“
"כשהגיעה ההצעה ל'נסים גרמה מארח', כולם היו סקפטיים. יואב גינאי אמר לי אז בערוץ הראשון: 'אם אתה מביא אחוז רייטינג, אתה תותח'. אני זוכר שאמרתי לו שאם אני מביא אחוז, אני עוזב. אחר כך פגשתי את ליאור שליין, שאמר לי: 'שברת את הטלוויזיה'. הגעתי ל־4.8% רייטינג בערוץ הראשון, ואני, שלא מבין שום דבר במספרים האלה, אפילו לא ידעתי עד כמה זה נדיר. זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שעשיתי טלוויזיה. לא ידעתי כלום, אבל בכל זאת הייתי מצלם שתי תוכניות ביום ובא לעשות את האמנות שלי. הבנתי שכנראה יש לי באמת מזל גדול בחיים. לא אשכח את מה שאמר לי רפי גינת: 'ההצלחה שלך היא הכישרון שלך'. אני מניח שזה הפתיע הרבה אנשים בתעשייה, מכיוון שהאנשים במדיה לא תמיד בקיאים במה שקורה בחוץ".

“נסים גרמה מארח“. צילום מסך

החזרה לבמה
"עשר שנים לא הופעתי, וההחלטה לחזור להופיע הגיעה אחרי שראיתי שהדיסק האחרון שיצא אחרי פגרה של עשור - מאוד הצליח. הבנתי שאני רלוונטי ושזו הזדמנות נפלאה לקאמבק. ראיתי שהקהל אוהב אותי ולא שוכח. אלא שהפעם החלטתי לחזור להופיע רק פעמיים בחודש כדי לשמר את התשוקה, כדי לתת את כל כולי לקהל שמגיע לראות אותי ולא להישחק בהופעות יומיומיות. את זה כבר עשיתי בעבר, וזה לא מרגש יותר. אני אשיר במופע החדש על ילדי תימן, על אבא, וזה מעין סיכום של תחנות הקריירה, כמובן עם הפנים קדימה, כי בסופו של דבר אני לא מתכנן להפסיק לשיר".

ב־1 בנובמבר גרמה יחזור אל הבמות אחרי פגרה של עשור במופע חדש, “נסים גרמה והג'מעה", בהיכל התרבות בפתח תקווה