נסים גרמה (67), זמר, תושב ראש העין: האירועים שעיצבו את חיי:
"יום אחד שוב קיבלתי טלפון ממאיר. 'אני צריך לפצות אותך', הוא אמר, וכשהגעתי אליו הוא מסר לי שיר בן 12 דקות בשם 'ציונה'. נבהלתי. בזמנו, שיר בן 12 דקות לא היה עובר שום תחנת רדיו, ואיך אני יכול לקצר שיר של מאיר אריאל? זה הרי בלתי אפשרי. 'אל תדאג', הוא אמר לי, ואחרי ההקלטות עם קולות של מאיר ונגן קאנון, זה הפך לשיר החזק ביותר בקריירה שלי. לא אשכח לעולם את תרצה אריאל מנופפת במסמך שקיבלה מאקו"ם של 59 אלף שקלים תמלוגים על השיר הזה. מאז התיידדנו ברמה של אחים. הוא היה מאוד קרוב אלי, ומצער אותי לראות שהוא מקבל את הכרה רק אחרי לכתו".
"כנראה שמשהו בחזות שלי התאים לו. נכנסתי לחדר שבו ישבו שלמה חזיז (אבא של שרון) ושרה לוי־תנאי, שאמרה לשלמה: 'את זה אני רוצה'. אני זוכר שהיא שאלה אותי אם יש לי טייץ, ואני אפילו לא ידעתי מה זה. כעבור שמונה חודשים נסעתי איתם לארצות הברית לסיבוב הופעות. אחרי שנתיים כבר הפכתי לסולן. בנוסף, לוי־תנאי פתחה לי את הדלת לעולם השירה, כשהייתי מסתובב איתה בבקרים בהרצאות על פולקלור תימני. היא הייתה מדברת באנגלית ואני הייתי שר שירים בתימנית".
"הוא זה ששלח אותי ללמוד פיוטים, ובזכותו התחלתי לשיר. גדלתי בבית פתוח ומלא בחום ואהבה. הוא היה חרזן ולימד אותי על צניעות ואהבה לזולת. בכל יום ראשון אני עולה לקבר, ולא פותח את היום לפני שאני מדליק לו נר ומשוחח איתו. כך כבר 40 שנה מאז מותו. הפגישה הזו מחזקת אותי. אני לא מתחיל את השבוע בלי הטקס הזה".
"בשנות ה־80 היה פילוג עמוק במפלגת העבודה, ואני זוכר שאנשים לקחו מאוד קשה את החברות שלי עמו. היו מקרים שהייתי עד לקריאות נאצה, וזה כמעט עלה לי לא פעם בקריירה. אחד הרגעים ששימחו אותי יותר מכל היה כשכל המדינה התעשתה והפכה אותו ליקירה כשנהיה נשיא המדינה. המשפחות שלנו היו קרובות והיינו נפגשים לג'חנון עם שושי רעייתי ז"ל ועם כל המשפחה. את הקשר ההדוק בינינו שמרנו עד יום מותו. הוא היה לצדי כשאשתי שושי נפטרה, ואף הקדשתי לו שיר מיוחד".
"הייתי בהלם ובחרדות. באחד הלילות, מתוך הפחד, כתבתי את השיר 'אבא' שנכנס לריאליטי באחד הפרקים, ואז מצאתי את עצמי בכל לילה מלחין וכותב שיר אחר. פעם זה היה לחן ל'שיר למעלות' ופעם לשיר אחר. זה מאוד חיזק אותי. כשחזרתי, מיד נכנסתי לאולפן ההקלטות ומצאתי את עצמי בתוך חודש בלבד עם תשעה שירים שכתבתי והלחנתי בעצמי. זה לא קרה לי מעולם. בדרך כלל כתבו לי, ואני תרמתי פה שיר ושם שיר. הקאבר היחיד באלבום הוא 'יונתי תמתי' של אריק איינשטיין, שאותו מאוד אהבתי. הייתי פוגש אותו תמיד ב'כתר המזרח' ומסתכל עליו בהערצה. מאז שסיימתי את הקלטות האלבום, לא הצלחתי שוב לכתוב שיר נוסף. אבל לשמחתי האלבום הזה החזיר אותי לתודעה והחזיר לי את אהבת הציבור".
"לא תכננתי להחזיר את התחנה בתשובה, אבל היה לי חשוב להקדיש כמה דקות לנושא. החלטנו שאנחנו עושים ניסיון של שלוש תוכניות ומחכים לראות מה יקרה, ואז בתוכנית הראשונה התקשר אלי מולי שפירא ואמר לי: 'זה נהדר! לא ידעתי שככה זה יהיה'. התוכנית תפסה תאוצה, נהגי מוניות היו מצפצפים לי בכביש ובמשך שש שנים התוכנית הייתה מאוד פופולרית, אבל כשאבי בניהו עזב את התחנה - גם אני עזבתי. הספיק לי".
התרעות פיקוד העורף