ב-1986, כשעדי מדנס, בנו של איל הביטוח שוקי מדנס, היה בן 12, הוא כבר ידע שמוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחייו, כשתקלט וניגן בלהקות נוער. בהמשך שימש גם כעורך מוזיקלי, וב־2001 הוציא את אלבום הבכורה שלו ("עניינים שבינו לבינה"), זאת לצד עבודתו כעורך דין, "תואר מטופש שעשיתי", כהגדרתו.
לאורך השנים הספיק להוציא עוד שני אלבומים שיצר והפיק בכוחות עצמו ("החיים הכפולים של עדי מדנס", "לחלום, לפרום, לרקום"), שהתאפיינו בסגנון אישי, חריף, בוטה ואוונגרדי, וצפנו בחובם שירים עם גימיק כלשהו. הבולט והמצליח בהם היה "זמר מזרחי", שבו לעג למטרוסקסואליות של הזמרים המסלסלים.
השיר הפך להיט רדיו ומיתג את מדנס לא רק כיוצר, אלא גם כפרובוקטור, מה שלדבריו בא לו באופן טבעי: "אני לפעמים מקנא באלו ששולטים ביצירה שלהם. אני כותב מה שיוצא. אני לא יודע אחרת. כשאני שומע את כל שירי ה'כמה טוב לי', 'כמה מדהים פה', 'החיים תותים' וכו', אני תוהה אם הכותב מסטול, או שהוא מנסה לעבוד עלי".
על אף שהוא כבר בן 42 והקליט במהלך הזמן לא מעט שירים, נותר מדנס אנונימי לקהל הרחב, מה שלא גורם לו להגיד נואש, או להפסיק להקליט שירים חדשים: "נכון, כל האלבומים שלי נכשלו מסחרית, אבל כל עוד אני ממשיך לכתוב ולעבוד קשה בעבודות אחרות - כמו לנהל מלון קטן לפרנסתי - כדי לממן את זה, אמשיך להקליט. הדרייב להמשיך, למרות הכל, בא כנראה ממצוקה פנימית וכעס שיוצאים בשירים".
התרעות פיקוד העורף