מכתב שקיבל לפני כשנתיים מבראין אינו, ובו בקשה לחתום על עצומה של אמנים למען ישראל, גרמה לו לחשוב. "כתבתי לו בחזרה שאני לא אוהב רשימות ולא רוצה לחתום", הוא מספר. "אבל מנגד הבנתי שלא הופעתי בישראל כבר 20 שנה וזה נראה לי כמו מעשה פחדני. אז בסופו של דבר אני מופיע כאן משתי סיבות: כי אני אוהב את ישראל ואת הישראלים וגם כדי לתת הצהרה נגד אנשים שמנסים להשתיק מוזיקאים".
לאחר שנמנע במשך זמן רב מלדבר על מותו הטרגי של ארתור, בנו בן ה-15 שנפל מצוק לאחר שהשתמש ב-LSD, קייב עצמו העלה את הנושא בפתח מסיבת העיתונאים. "לפני שנתיים בני מת ומשפחתי ואני נכנסנו למקום אפל ומה שיצא זו תחושת דחיפות שאני חייב להופיע. לא הייתה לי אפשרות אחרת. זה הפך את ההופעה למעין חוויה דתית עבורי ועבור הקהל. החיים יכולים להסתיים ברגע ולכן חשוב לי להופיע בפני כמה שיותר אנשים מתוך ידיעה שאני עושה משהו טוב עם הנסיבות שנכפו עלי".
אחרי ההופעות בישראל יגיע לסיומו הסיבוב הנוכחי וקייב מתכנן לשוב לביתו בברייטון, "לכבות את האינטרנט, לקרוא ולכתוב, לחשוב על עבודתי ולנשק את אישתי".