מלסה, שלפני כשנה הוציא את סינגל הבכורה "קיץ", שחרך את הרדיו ושבר את חומות האלמוניות כשהוא הופך לפריצת השנה, הציג פרפורמר מצוין, ווקאליסט אדיר ויוצר שיכול ליצור באותה נשימה שיר פשוט ועמוק. וגם בשיא הטרנד המוזיקלי שאיתו התחיל, הצליח להביא עמו מקוריות ושוני.
הטקסטים דנים ברובם בנושאים שגרתיים כמו אהבה ורומנטיקה ("מצאנו אהבה", "נשימה", "לב שיכור", "גיבור"), אך גם בנושאים יותר רציניים כמו המציאות והחברה הישראלית ("ככה אנשים", "הכל אותו דבר" או "מקום לשינוי" - דואט עם נועה קירל), המציגים פן אחר באישיותו היצירתית של מלסה.
לא תמצאו כאן חומרים קשים לעיכול או עצבות יתרה. וגם אם פה ושם מפעפעת מלנכוליה בשיריו, הרי שבביטים האופפים אותם, אי אפשר שלא לקום ולרקוד, לשכוח מהעצבות ולהשתכר מהצלילים הנוגעים בלב ונוסכים תחושה נעימה של הזדהות עם הסאונד החדש והעכשווי.
כל שיר באלבום מציג עולם אחר לחלוטין, עשיר ומיוחד. הפזמונים והלחנים פופיים וקליטים (נוסחתיות מוצלחת) ועשירים מלודית, הביצועים חושניים וכריזמטיים והסאונד לא דומה לשום דבר אחר בסצינה - מה שמגביר את ההנאה מההאזנה לאלבום, שלעניות דעתי הוא מהיותר מוצלחים ומסקרנים אמנותית בפופ הישראלי בעשור האחרון.
התרעות פיקוד העורף