לאורך השנים דאג אהרון לבסס מעמדו כשהמציא את עצמו מחדש עם גימיקים רבגוניים, שיתופי פעולה מיוחדים ובעבודה קשה שהפכה אותו לאחד מנושאי דגלו הבולטים של הז'אנר.
בשנה האחרונה, עם השתלטות הרגאטון והפופ על הסצינה הלוקאלית (והעולמית), המונח "זמר ים תיכוני" היטשטש והפך ללא קיים כמעט לחלוטין, ובשיריו האחרונים, נדמה כי גם אהרון החליט להניח בצד את הטייטל הנ"ל ולהפוך מיוצר מיוחד ופורץ דרך ל"עוד זמר ששר מה שכולם שרים ונשמע כמו מיליונים כמותו".
בשירים ששחרר אמש לעוקבי דף הפייסבוק שלו - "חושב עליה" (כותרת לא מקורית במיוחד, לאור העובדה שלפני עשור עידן יניב פרץ עם שיר באותו השם) ו"רק אהבה מדברת" אהרון ממחיש היטב את הסברה הזו ש"זמר ים תיכוני" הוא כבר מזמן לא, לפחות לא בחומריו החדשים.
ב"חושב עליה", שיר אהבה סטנדרטי ולא חדשני במיוחד, אהרון עושה פופ טהור ושר בצורה שאינה נשמעת טבעית לו, אינה תפורה למידותיו (הגדולות) ואינה הולמת את קולו היטב, כמו ביצועו נשמע "תלוש" וחסר כוונה ורגש מהשיר שאמור להשאיר אותו ב"פורמה".