"למה לא נתתם לי לשיר?": הזמרת שמורדת בחברה הדתית בה גדלה

מור ברנשטיין כבר השלימה עם כך שלא תוכל לשיר, כי בעולם הדתי שבו נולדה, רק לגברים מותר. עכשיו, אחרי שהשתחררה מכבלי הדת, היא משחררת את הפיוט "שיר הכבוד"

יעקב בר-און צילום: ללא
מור ברנשטיין
מור ברנשטיין | צילום: יובל יוסף

המחאה לא התפרצה אצלך במכה אחת. "עניין העיסוק במוזיקה התפתח אצלי לאט־ לאט, תוך צבירת חוויות החיים", מספרת ברנשטיין (32). "אני שרה, אבל לא רואה את עצמי כזמרת, אלא כמוזיקאית יוצרת ששרה את מה שהיא כותבת. אני לא מתיימרת להגיד על עצמי שיש לי קול גדול, ומה שיש מספיק כדי להשמיע, דרך השירים, את מה שאני רוצה להגיד. מבחינתי, המוזיקה היא כלי ביטוי ולא משהו שעומד בפני עצמו".

ברנשטיין, פתח־תקוואית אסלית, עברה מסלול שכלל לימודים באולפנה, שירות לאומי כמדריכת טיולים בגולן ("השנה היפה בחיי"), לימודים בישיבה חילונית ("תקופה משמעותית בגיבוש הזהות היהודית שלי") ולימודי ציור בבצלאל ("הרגשתי שם נטע זר לחלוטין").

לברנשטיין יש יוצר קליפים פרטי: בעלה, הקולנוען המוכשר אמיר שינבוים שמלמד ב"במעלה", בית הספר לקולנוע של המגזר הדתי, מה שמצביע על כך שברנשטיין לא התרחקה יותר מדי מהמקורות.

"הדבר שאנחנו שומרים עליו בבית הכי חזק הוא השבת, שהיא בשבילנו עוגן משפחתי", מציינת ברנשטיין. "כלומר, אנחנו שומרים עליה לא מפחד מפני איזה אל שציווה עלינו. ככל שאני מאוד מסורתית ולא מתנכרת לשורשים שלי, שיש להם השפעה עמוקה עלי, בתוכי פנימה אני די אתיאיסטית".

תגיות:
הדרת נשים
/
דתיים
/
מור ברנשטיין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף