לפני 15 שנה, כשנינט טייב עמדה על בימת "ניצנים" וביצעה את "ים של דמעות", ביצוע שהפך אותה לכוכבת הנולדת הגדולה ביותר במדינה באותה תקופה, היא לא שיערה בחלום הפרוע ביותר שלה שתפתח קריירה משגשגת בחו"ל ומאחוריה חמישה אלבומי רוק נהדרים שאמנם לא יזכו להצלחה מסחררת מדי בארץ (לעומת בחו"ל), אך יהפכו אותה לאחת הרוקריות הישראליות הבועטות והמבטיחות שיצאו מישראל.
בשיר רומנטי-רוחני על הישענותה ותלותה של האישה בגיבור שלה, הייתי מצפה ליותר רגש ואמוציות בביצוע ויותר נשמה שהייתה קצת חסרה ודי התפספסה, על אף שעל פניו, השיר עשוי היטב ומבליט את כישרונה של נינט ככותבת שירים גם בעברית ואת רבגוניותו המוזיקלית של טסה שעושה עבודה נהדרת.